מקסיקו סיטי, מקסיקו, תמוז, ה'תשנ"ז

כט. הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין.

שאלה

בעירנו ארבע קהילות המחולקות לפי עדות. לכל עדה בית דין צדק משלה. כל בד"צ דן בשאלות הנוגעות לדיני העדה שלו. כך גם בענין גיטין בית הדין נקבע ע"פ עדת האיש.

רב-חזן בית כנסת השייך לאחת העדות החליט לפתוח עוד בית דין שיעסוק אף הוא בענין מתן גטין. המרא דאתרא של הקהילה מתנגד לכך בחריפות ולדעתו שותפים שאר רבני העדה-הקהילה וכן הנהלת הקהילה ואפילו רוב מתפללי בית הכנסת של אותו רב-חזן.

האם רשאי אותו הרב להקים בית דין נוסף בטענה שבבית כנסת זה כיהן לפני כחמש עשרה שנה רב שהיה גם מסדר גיטין והוא עושה מעשיו בבחינת "מחזיר עטרה ליושנה"?

תשובה

אנו מתייחסים בתשובתנו לדין העקרוני ולא למקרה מסוים, שהרי איננו מכירים את פרטי המקרה מכל צדדיו, ועל כן ננסח את העקרונות והרב או בית-הדין יפסקו בנושא:

1. דיין שאינו מוסמך כנהוג ויושב לדין או פוסק הלכות, יש אומרים שדינו כמי שלא הגיע להוראה ומורה¹, שעליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", ואין לסמוך על הוראתו².

footnotes: ¹ בבלי ע"ז (יט ע"ב), סוטה (כב ע"א אמר ר' אבהו). ² רד"ך (בית כב חדר ט-י).

2. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה³ יש להחמיר בענין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין⁴ וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה⁵.

footnotes: ³ שו"ת ריב"ש (ת' רעא). ⁴ דף ו ע"א, "אמר רב יהודה", ועיין עוד "סדר הגט" (סעיף א) ברמ"א ופתחי תשובה (ס"ק א) ושו"ע אבן העזר (סי' קמא סעיף ל, ברמ"א). ⁵ רמ"א יורה דעה (סי' רמב סעיף יד) ועיין שם בעניין דיעבד.

3. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים⁶, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין⁷.

footnotes: ⁶ שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט). ⁷ שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א.

4. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)⁸.

footnotes: ⁸ סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים.

5. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו⁹, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע¹⁰.

footnotes: ⁹ שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג). ¹⁰ "חתם סופר" (חושן משפט סי' כא).

6. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות¹¹ אלא באקראי¹², וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה¹³. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל¹⁴. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור¹⁵, אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.

footnotes: ¹¹ ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין). ¹² מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה". ¹³ סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי. ¹⁴ רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב). ¹⁵ שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג).

7. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"¹⁶.

footnotes: ¹⁶ יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך.