B'Mareh HaBazak Volume V Teshuva 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פריז, צרפת, ניסן, תשנ"ט
ז. דין ברכת הגומל לאישה
נשים נהגו לברך הגומל לאחר לידה, בכל קהילות ישראל. מה דינן לעניין ברכת הגומל לאחר טיסה, לכאורה אין כל הבדל ולמה לא ראינו שנהגו כך?
מעיקר הדין אין לעניין ברכת הגומל הבדל בין גברים ונשים. אמנם יש שכתבו, שכל דין ברכת הגומל איננו חיוב¹, ולפי זה נהגו הנשים כפי שנהגו בכל מקום לפי מנהגיו, אך רוב הפוסקים כתבו שאין ברכת הגומל רשות אלא חובה².
footnotes: ¹ עיין "מגן אברהם" (שו"ע או"ח ריש סי' ריט). ² "פרי מגדים" (שם), שו"ת "חתם סופר" (או"ח סי' נא). החיוב נלמד במסכת ברכות (נד ע"ב) מדברי קבלה (תהלים מזמור קז).
ברוב קהילות ישראל נהגו שהנשים מברכות הגומל רק אחר לידה³, ומסתבר שמכיון "שהמנהג הוא לברך בעת קריאת התורה, לכן מדמים שאין הנשים חייבות בברכה זו"⁴, ורק בענין זה, שבו נהגו לברך בזמן הברית או זבד הבת ולאו דוקא בבית-הכנסת, המשיכו לנהוג כעיקר הדין.
footnotes: ³ ב"כנסת הגדולה" (סי' ריט) תמה, מדוע אין הנשים נוהגות לברך הגומל, וצידד לומר שתברכנה כעיקר הדין ותעשנה זאת בעזרת- נשים, כך שעשרה גברים הנמצאים בעזרת-גברים ישמעו הברכה, וכך הכריעו "ברכי יוסף" (שם אות ב) ו"כף החיים" (שם אות ג). גם בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ד סי' טו) הכריע כאמור, וכתב שתברכנה הנשים בבית-הכנסת כשיש שם י' גברים וכשקוראים בתורה. והוסיף שיולדת יכולה לברך בביתה בפני י' גברים בעת שעושים מסיבה להולדת הבן או הבת. וחלקו "כף החיים" ו"יחוה דעת" על מה שכתב ב"כנסת הגדולה", שאישה תברך בפני איש א' או שנים או בפני י' נשים, והצריכו שתברכנה דווקא בפני י' גברים, כנ"ל. למרות זאת, למיטב ידיעתנו, לא נהגו נשים ספרדיות לברך הגומל אלא לאחר לידה. ולגבי נשים אשכנזיות כתב ה"משנה ברורה" (שם בס"ק ג) שמנהג העולם שאין מברכות הגומל, משום ש"לאו אורח ארעא הוא שתברכנה בפני גברים", ואח"כ הביא דברי "כנסת הגדולה" הנ"ל. ואף שלא חילק שם ה"משנה ברורה" בין יולדת לבין מי שנתרפאה ממחלה וכדו', כתב בספר "תורת היולדת" (פרק סב סע' ה) שנהגו בירושלם, שמתאספים י' קרובים בבית היולדת ומברכת בפניהם, וכן הביא ב"נשמת אברהם" (חאו"ח סי' ריט אות א בשם הגרש"ז אויערבך) שיולדות נהגו לברך, אך לא מי שנתרפאו ממחלה וכדו'. יש לציין עוד שב"משנה ברורה" (שם ס"ק יז) כתב, שיש מקצת אנשים שנהגו, שהבעל מברך הגומל והאשה עונה אמן, עי"ש, ואכן כך נהגו בקהילות מסוימות. ויש קהילות שלא נהגו כלל שיולדות מברכות הגומל. ועיין עוד בשו"ת "הר צבי" (חאו"ח סי' קיח), וכן באנציקלופדיה הלכתית-רפואית לד"ר אברהם שטיינברג (כרך א, עמ' 113, ובהערות שם). ⁴ "ערוך השולחן" (שם, סע' ו).