טקסס, ארה"ב, מרחשוון תשס"ו

ז. כללי קדימה באמירת קדיש, מינוי כשליח ציבור ועלייה לתורה

לפי ההלכה, מה סדר הקדימות לעניין אמירת קדיש, מעבר לפני העמוד ועלייה לתורה של אבל בשלושים, אבל תוך י"ב חודש וביום השנה:

א. מי קודם לעניין מעבר לפני העמוד וקבלת עלייה לתורה?

ב. האם לחברות בקהילה יש השפעה על סדר הקדימויות?

ג. האם למי שיש "יארצייט" על חמיו או חמותו או על סביו וסבתו יש קדימות?

ד. אם לבית כנסת יש מנהג להחשיב "יארצייט" על חמיו או חמותו, האם יש לכך השפעה על סדר הקדימות? אם כן, האם זה נותן ל"יארצייט" זה מעמד כ"יארצייט" על הורה?

בכל ההלכות האלה, הכללים הראשונים הם "דרכיה דרכי נעם" ו"האמת והשלום אהבו".

הסדר נקבע על פי כללים אלה:

א. המנהג היום בדרך-כלל הוא שכל החייבים אומרים קדיש יתום יחד¹. לכן, לעניין אמירת קדיש אין משמעות לסדר הקדימויות.

footnotes: ¹ מנהג זה נזכר בשו"ע (יו"ד סי' שעו, ב"פתחי תשובה" ס"ק ו) ויפה נהגו כדי למנוע מחלוקת. אמנם יש מקומות שנהגו שרק אחד אומר קדיש; במקרה כזה מסדרים תורנות בין האבלים.

ב. לגבי קדימות לעבור לפני העמוד כש"ץ הסדר הוא כדלהלן:

1. בן על הוריו קודם לכל החיובים האחרים. אם יש שני אבלים על הורה, מי שבתוך שבעה קודם לתוך שלושים, תוך שלושים קודם ל"יארצייט"², "יארצייט" קודם ליום הפסקה ויום הפסקה קודם לתוך י"א חודש³ ⁴ ⁵.

footnotes: ² אמנם בש"ך (שו"ע יו"ד סי' שעו ס"ק ח) הובאה דעת ה"מנהגים" ש"יארצייט" קודם לשלושים, וכן פסק הרב גדליה שוורץ, אבל בש"ך (שם) וכן ב"ביאור הלכה" (או"ח סי' קלב) וב"גשר החיים" (פרק ל) פסקו ששלושים קודם ל"יארצייט", ועיין לקמן בהערה 12, שמומלץ לפצל את התפילה במקרה כזה, כיוון ששלושים קודם ל"יארצייט" אך אינו דוחה אותו לגמרי. ³ יש שנהגו לומר קדיש גם בחודש הי"ב, ואז דינם כמו בתוך י"א חודש. ועיין "שדי חמד" (מערכת אבלות קסב). ⁴ שו"ע (יו"ד סי' שעו סע' ד ברמ"א), ש"ך (ס"ק ח) ו"ביאור הלכה" (או"ח סי' קלב). ⁵ בן על הוריו בתוך י"א חודש קודם ל"חיובים" אחרים, אפילו הם תוך שבעה, שעיקר הקדיש נתקן בבן על הוריו. בקדיש ובתפילה לפני העמוד של בן על הוריו יש תועלת גדולה לנשמת ההורים, כמו שמוכח מהזוהר (סוף פ' אחרי מות), הובא ב"כל בו" והוזכר ב"בית יוסף" (יו"ד סי' שעו) לגבי קדיש ומפטיר. וכן מובא בגמרא (סנהדרין קד ע"א): "ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי ברא" – בן יכול לזכות את נשמת אביו, ולא להיפך. אמנם מהתוספות (סוטה י ע"ב ד"ה דאייתיה) מובא "שאבא לא מזכי ברא" אין זה מוחלט – אחרת אין מקום כלל לומר קדיש או ללמוד משניות לעילוי נשמת אחר, אלא אם זה בן על הוריו. ויש להעיר שבגמרא בסנהדרין אין מדובר דווקא בקדיש, ובאמת כתב ב"קיצור שולחן ערוך" (סי' כו): "אע"פ שאמירת הקדיש והתפילות מועילות להאבות, מ"מ אין אלו העיקר אלא העיקר הוא שהבנים ילכו בארח מישור". כיוון שמצאנו שיש תועלת לנשמה, יש חיוב של כיבוד הורים באמירת הקדיש ובתפילה, מה עוד שגם נהגו כך.

2. שאין בן, יש עניין לתת לנכד להתפלל על סבו⁶ ⁷, וכן לחתן להתפלל על חותנו⁸.

footnotes: ⁶ "פתחי תשובה" (שו"ע יו"ד סי' שעו ס"ק ז). ⁷ עיין ב"פתחי תשובה" (יו"ד סי' שעו ס"ק ד), שאם שני ההורים חיים לא יאמר קדיש. ועיין "מטה אפרים" (דיני קדיש יתום שער ד סע' ה, ו). ⁸ "פתחי תשובה" (שם) וכן ב"שדי חמד" (כרך ו מערכת אבלות קנט).

3. נכד קודם לחתן, אלא אם יש מנהג מיוחד באותו מקום לגבי חתן⁹.

footnotes: ⁹ לגבי חתן ונכד, שניהם חייבים בכבוד החותן והסבא הנפטרים (עי' יו"ד סי' רמ סע' כד בשו"ע וברמ"א), אבל מצד התועלת לנשמה, חתן לחותנו איננו קרוב יותר מאב לבנו, שהרי "אבא לא מזכי ברא" – לעומת נכד לסבו, שעליו נאמר ש"בני בנים הרי הם כבנים" (יבמות סב ע"ב). ואמנם, עיין ב"בית הלל" (יו"ד סי' שעו), שלדעתו כלל זה נאמר דווקא לגבי מצוות "פרו ורבו". ועיין עוד בגמרא (קידושין ד.), שם נזכר עניין "בני בנים הרי הם כבנים" ללא קשר למצוות "פרו ורבו". ועיין עוד שם ב"פתחי תשובה" (ס"ק ז) לגבי בן הבת, ועיין עוד בשו"ע (יו"ד סי' רמ סע' כד) ובביאור הגר"א (שם ס"ק לד) וב"יד אברהם" לגבי חיוב בן הבת בכבוד סבו. ומסתבר שזה דומה ל"ברא מזכי אבא", ולכן יש מקום לומר שנכד קודם לחתן. וכן עיין ב"שדי חמד" (מערכת אבלות קנח וקנט), שנראה מדבריו שעדיפים נכדים על סבם מאשר חתן על חותנו. אמנם, אם באותו מקום נהגו בחתן (כשאין בן לנפטר) מנהג מיוחד, ייתכן שיקדים לנכד, שכבר כתב ברמ"א (יו"ד סי' שעו סע' ד): "והולכים בכל זה אחר המנהג", אבל ודאי שלא ישווה לבן, שאין בזה שום טעם.

4. חבר הקהילה קודם למי שאינו חבר¹⁰ כאשר שניהם באותה רמת חיוב¹¹, אלא אם יתקנו תקנה אחרת¹².

footnotes: ¹⁰ פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' שעו): "ואם נכרי הוא כאחד מבני העיר לעניין קדיש זו, הולכים אחר המנהג". ובש"ך (שם ס"ק יא) כתב שיש מקומות חלוקים במנהגיהם. אמנם ב"ביאור הלכה" (או"ח סי' קלב) נקט בפשטות שתושב קודם לאורח, ועוד כתב שם: "אם קבוע בבית הכנסת אחר ובא להתפלל – גרע מאורח, מכיון שיש לו מקום אחר". ¹¹ ש"ך (שו"ע יו"ד סי' שעו ס"ק יג) ועיין עוד ב"ביאור הלכה" (שם). ¹² "דרכי משה" (טור יו"ד סי' שעו אות ט): "לגבי תפילה, הכל ברצון הקהל" (בשונה מקדיש), ולכן יכולים הרב והגבאים כנציגי הקהל להחליט על קירוב אורחים או ריחוקם כראות עיניהם (ואולי יחלקו בין אורח של חבר לאורח סתם). אמנם מן הראוי שלא לדחות אורחים לגמרי, שהרי מדובר בגמילות חסדים עם החיים ועם המתים, ויש לנהוג ברגישות.לפעמים יש מקום לחלק את התפילה ולתת מ"אשרי" (השני) לחיוב אחר. אפשרות כזו הובאו ב"ביאור הלכה" (או"ח סי' קלב), והיא מומלצת בעיקר כשיש "יארצייט" ושלושים, שהשלושים קודם ("גשר החיים" פרק ל י), וכן כשיש חבר ושאינו חבר.ועיין ב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ז): "כל מי שאומר קדיש שמגיע לחברו לא הועיל לעצמו ולא הפסיד לחברו, דמ"מ עולה לנשמת מי ששייך לו".

ג. לגבי עלייה לתורה, נהגו שה"יארצייט" עולה לתורה ביומו או לפניו¹³, וכן בשבת שלפני כן עולה למפטיר¹⁴. אם יש שניים, הקודם לעניין תפילה, כפי שנתבאר, קודם גם לעניין עלייה.

footnotes: ¹³ "לבוש" (או"ח סי' קלג). ועיין ב"משנה ברורה" (שו"ע או"ח סי' קמז ס"ק ז), שאם יש שניים, ביום אחד, יקבל אחד מהם הגבהה. ¹⁴ "ברכי יוסף" (או"ח סי' רפד ס"ק א).

הרמ"א כתב שאבל עולה למפטיר¹⁵ ¹⁶.

footnotes: ¹⁵ שו"ע יו"ד (סי' שעו סע' ד), ולא נהגו בזה בכל המקומות (מחוסר ידיעה או מסיבות טכניות), וראוי שיעלה מדי פעם. ומסתבר שאינו דוחה "יארצייט", אף שאבל מובא ברמ"א ו"יארצייט" לא – כיוון שבזה נהגו ובזה לא נהגו כל-כך. ¹⁶ לגבי קדימויות של בעלי שמחות לסוגיהם, עיין בשו"ע (או"ח סי' קלו, וב"ביאור הלכה" שם).