ירושלים, ישראל, כסלו תשס"ג

פז. דיני ייחוד במשרד

אני מנהל משרד עו"ד שבו מועסקות בעיקר מזכירות יראות שמים. המשרד הוא גדול, בעל חדרים וחלונות רבים. יש לו דלת "רב בריח" שננעלת אוטומטית, וניתן לשכפל את המפתחות.

שאלתי היא: כיצד ניתן להסדיר את בעיית הייחוד למזכירה רווקה בעת שהיא תימצא לבדה במשרד יחד עם עורך הדין?

לא ניתן להשאיר את החלונות פתוחים מטעמי ביטחון, מזג אוויר ולכלוך. כמו כן לא ניתן להשאיר את הדלת הראשית של המשרד פתוחה – הן מטעמי ביטחון והן מטעמי שמירת הסודיות של העניינים המתנהלים במשרד.

בשעות העבודה הרגילות, כל עוד יש במשרד שלושה אנשים ושלוש נשים, אין בעיית "ייחוד" (לכתחילה)¹, ויש שמתירים אף בשניים² ושתיים³. אם נשארו במשרד איש אחד ושתי נשים, או אפילו אישה אחת, ניתן להקל כשמתקיים אחד מהתנאים הבאים:

footnotes: ¹ שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ו): "נשים הרבה עם אנשים הרבה", וכן ב"בית שמואל" (ס"ק ח). וכן משמע מה"מגיד משנה" (איסורי ביאה פרק כב הל' ח), שלמד דין זה מדין חתן, ש"הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים" – משמע שלושה ושלוש. ² הט"ז (שם סי' כב ס"ק ד): "דאפי' שנים מקרי הרבה", וה"חלקת מחוקק" (שם ס"ק ז) מסתפק בדבר. ³ באיש אחד ויותר משתי נשים – אפשר להקל על פי שיטת רש"י המובאת ברמ"א (שם סע' ה), ולדעת המחבר יש להחמיר. באישה אחת ושני אנשים – בהנחה שמדובר באנשים כשרים – אפשר להקל על פי הרמ"א (שם סע' ה), שמסתמך על הנאמר במשנה (קידושין פ ע"ב), שאישה מתייחדת עם שני אנשים; ובגמרא (שם) שמדובר בכשרים, וכהבנת הר"ן שסתם אנשים כשרים הם (שם לג ע"א בדפי הרי"ף). ומה שאמר רב (שם פא ע"א): "כגון ר' חנינא בר פפי וחבריו" אינו אלא מידת חסידות, ולדעת המחבר יש להחמיר.

א. אם ההולכים ברשות הרבים (או נמצאים בבית שממול) רואים את הנעשה במשרד, נחשב המשרד כמקום שיש לו "פתח פתוח לרשות הרבים" ומותר לכתחילה⁴.

footnotes: ⁴ שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ט), על פי דברי רב יוסף (קידושין פא ע"א); בשו"ת "נודע ביהודה" (מהדורה קמא סי' עא) כתב שלענין זה חלון שווה לפתח. וכן כתב ה"עזר מקודש", אלא שהוסיף שאם באותו חדר יש זווית מוסתרת – אסור.

ב. אם יש לאנשים נוספים מפתחות, ויש סבירות שייכנס מישהו מהם בכל רגע נתון⁵. מומלץ לתת מפתח למישהו שגר קרוב, לעודדו "לקפוץ" מדי פעם למשרד, וליידע את אנשי המשרד על כך.

footnotes: ⁵ ה"ציץ אליעזר" (ו סי' מ סע' פרק יח) מסתמך על היתר "יוצא ונכנס", שמקורו לגבי יין נסך (עבודה זרה סט ע"א במשנה), וכמו שכתב ה"בית שמואל" (שו"ע אבה"ע סי' כב ס"ק כב) לגבי מלמד נשוי שאשתו משמרתו.

ג. אם המזכירה עובדת בחדר נפרד מעורך הדין, כל אחד יושב בחדרו ואין הכרח לאחד מהם לעבור דרך השני, ולפחות אחד מהם נועל את חדרו⁶.

footnotes: ⁶ ה"ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק ח), והוכחתו מהמסופר בגמרא (קידושין פא ע"א) על "רב ביבי" בציור של "בית ועליה", ונאמר שם "שקולו דרגא מתותי ביבי" (שייקחו את הסולם שלא יוכל לרדת) – והרי אפשר להחזיר את הסולם? אלא שבמצב כזה שרב ביבי בעלייה ואשת רב יוסף בבית אין משום ייחוד, ולקיחת הסולם היא להיכר, כדי שלא ירד ויתייחדו. לכן גם במצב של שני חדרים אין ייחוד, אבל יש לנעול במפתח להיכר. ועיין עוד ב"פני יהושע" על הגמרא בקידושין (שם), וב"ציץ אליעזר" (שם סוף פרק ז): "וזאת הלכה נחוצה"; ועיין ב"חזון איש" שמסתפק בזה (אבה"ע סי' לד ס"ק ד, או על קידושין פא ע"א).