שמעתי ממורי זלה"ה כי בחינת היראה הוא מתפשט בכל העולמות ובכל הנבראים, ובשורש כולם הוא יראה פנימיית, יראת הבורא יתברך שמו, אמנם גם יראה חיצונית הבאה על האדם הוא כדי לעורר אותו אל היראה הפנימיית, והוא חסד ה' יד ימינו פשוטה ושואל ומבקש מהאדם שיתעורר מזה אל יראת ה', וזהו שאמר מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' שהוא יראה פנימיית וכו', והנה אם ידע האדם זה החסד, ואהבת הבורא ית"ש עליו בחמלתו ששלח לו יראה חיצונית כדי לעוררו אל יראה פנימית, אז נעשה מיראה אהבה, שמקבל היראה חיצונה באהבה גמורה, ואז נפטר מיראה חיצונית אך אם כוונתו בזה כדי לפטור מיראה חיצונית, לא מהני כלום וכו', ובזה ביאר אין לגבי משה מלתא זוטרתא הוא (ברכות דל"ג ע"ב) כי מיראת תלמיד חכם ליראה את ה' הוא בנקל לבא, ודפח"ח: (בן פורת יוסף ד"נ ע"א).