שאינו. כגון גר ותושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם. ובפרישה דייק מהכא דמגע גר תושב מותר בשתיה דאל"כ ניחוש למגעו וכ' עליו הש"ך דזה תימה דהא פסק המחבר לעיל סימן קכ"ד ס"ב דמגע גר תושב אסור בשתיה אלא ה"ט כמ"ש רש"י דכיון דלא פלח עבודת כוכבים לא נגע ולא מנסך מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת כדלקמן ס"ד בהג"ה:

מפקידין. אפי' בעיר שרובה ישראל ש"ס וכתב הב"ח דלא שרי בהנאה אלא בידוע שלא נגע הא לאו הכי אסור אף בהנאה משום שאנו חוששין שמא החליפו בשלו ושלו ודאי אסור כיון שאינו חושש על מגע עובד כוכבים עכ"ל הש"ך:

מייחדים. כתב הש"ך היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי אפילו בשתיה היכא דליכא למיחש שנגעו כדי לשתות ממנו כדלקמן ס"ד:

חתום. נראה למאי דכתב הר"ב בסימן ק"ל ס"ב דבדיעבד סגי בחותם א' אפילו במפקיד א"כ כ"ש הכא והא דסתם כאן כדברי המחבר משום דסמך עצמו אלקמן סימן ק"ל דהתם עיקר דוכתא דדין זה ט"ז וש"ך:

חותם. ואפילו החביות פתוחות רשב"א וכתב הב"ח ומיהו ודאי דוקא בבית פתוחה לר"ה וישראלים עברו שם הא לאו הכי לא מירתת וע"ל סימן קל"א:

הרגיל. אבל לא חיישינן שהכניס אצבעו לפנים ונגע בו או שנגע ביין שיצא לחוץ דרך הברזא שאז נאסר מה שבפנים ג"כ ע"י ניצוק כיון דלא חזינן ריעותא לפנינו ולפ"ז לדידן בזה"ז שרי אף בשתיה במקום הפסד דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה כדלעיל סימן קכ"ד סכ"ד בהג"ה עכ"ל הש"ך והט"ז חולק ע"ז ופסק דאסור כאן הכל אפי' בהפסד מרובה (ובנה"כ מחזיק דבריו שבש"ך וכתב דעיקר דלדידן שרי אף בשתיה דהוי מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה) ע"ש:

במנעול. כ' ב"י בשם תשובת רשב"א דוקא שידוע שנעלו בפנים אבל אם אין ידוע אע"פ שיש מנעול בפנים אין אוסרים מספק והיינו ביום אבל בלילה אמרי' מסתמא שנעלו גם מה שכ' אח"כ ביש נקבים בדלת דמותר היינו ג"כ ביום אבל בלילה אסור כ"כ רמ"א ס"ס ק"ל:

סתומות. דיכול לישמט ולומר ישן הייתי ולכך לא פתחתי לך:

בשתיה. אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובד כוכבים אסור לישראל ושיפסיד יינו בכך הא לאו הכי לא שייך מירתת וע"ל ר"ס קט"ו ש"ך:

שנגעו. ואפ"ה שרי בהנאה במקום הפסד בזה"ז כדלעיל ר"ס קכ"ג ש"ך: