Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 148
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המתקיים. הטעם דאסור למכור להם דבר המתקיים הוא מחמת ששמח שיש לו ביום אידו ואסור לקנות מהם אע"פ שהוא צער לו מחמת שאזיל מידו דבר המתקיים מ"מ הרי המעות בידו מ"ה מותר למכור להם דבר שאינו מתקיים דביום אידו לא יהיה לו מעות ולא חפץ עכ"ל הט"ז:
ולהלוותן. שאלה שייך בדבר החוזר בעין כגון חפץ. והלוואה שייכה במעות דלהוצאה נתנו:
במשכון. לשון הש"ך והתוס' כתבו סתמא דבמלוה במשכון נמי הוי כמציל מידם שכמה פעמים אובדות אפילו במשכון ונ"ל שטעמם מפני דהאידנא דידם תקיפה עלינו ובקל יכול העובד כוכבים להעליל ולכפור ההלואה וכיוצא בזה מיהו בזה"ז בכל ענין שרי כמ"ש בס"ס זה עכ"ל:
חגם. ואם הוא יום חג שאינם עושים אותו בכל שנה אפילו ביום חגם מותר. ש"ס:
ויזרקנו. ואם אי אפשר שלא יקבלנו משום איבה יקבלנו ולא יהנה בו. טור. והט"ז פסק דאם א"א לאשתמוטי יקבל ממנו ומותר להנות ממנו ודבריו תמוהים וכן בנה"כ חולק עליו וכ' שדבריו דחוקים בישוב דברי הטור והרמב"ם:
האיש. כיון שאינו יום קבוע לכל. ש"ך:
להקדים. כתב הט"ז לכאורה קשה מה שמצינו בש"ס בריב"ז שמעולם לא הקדימו אדם בשלום אפילו עובד כוכבים בשוק מאי רבותא דריב"ז הא דינא כך הוא שוב ראיתי בסמ"ק וז"ל ודוקא שלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא או ברכה בלשון שם אבל ברכה אחרת אין קפידא ע"כ ולפי זה ניחא האי דריב"ז שהקדים שלום לעובד כוכבים בשוק היינו אפילו בלשון ברכה אחרת ודבר זה נכון עכ"ל:
והבאים. דמאי דהוה הוי אבל בישראל כיון דאביק ביה גרע טפי ואסור בחזרה אבל בהליכה אפשר שיחזור אא"כ הוי מומר עכ"ל הט"ז.
בזמן הזה. ומה שנזכר בסעיף ט' איך דינא האידנא עיין ב"ח: