Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 333
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הכבשים. דכיון דתלה רחמנא טעמא דראשית הגז בשירות כהונה ראשית גז צאנך תתן לו וגו' לעמוד לשרת דבר הראוי לשרת דהיינו רחלים שצמרן ראוי לעשות ממנו תכלת לבגדי כהונה. ש"ך:
פטור. שקנאו בשינוי והוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן דפטור כמ"ש בסימן ס"א סל"א:
לגיזתן. פי' שלקח הגיזה בעודה במחובר אע"פ שלא לקח גוף הצאן אלא הגיזה בלבד חייב אע"פ שגדלה הגיזה ברשות העובד כוכבים ואף ע"ג שעיקר הצאן של עובד כוכבים הוא. והיש חולקים סוברים שאינו חייב אא"כ שגוף הצאן יהיו שלו בשעת הגיזה. עכ"ל הש"ך:
חבירו. בעודו במחובר:
התחיל. דחזקה אין אדם מוכר מתנות כהונה ומתנה דכהן גבי מוכר היא:
הלוקח חייב. שאומר לו המוכר מתנה דכהן לא מכרתי לך ומה שלקחתי ממך מעות לא לקחתי אלא בעד צמרי חוץ מחלקו של כהן:
פירש. כתב הש"ך דהיינו אם אחר גיזה מכרה המוכר חייב דהא משעת גזיזה חל עליו ליתן ולמה מכרה. והלוקח פטור דלאו גז צאנך הוא. ואם בעודו מחובר מכרה לו ופי' לו הכל אני מוכר לך שניהם פטורים המוכר פטור דבעודו מחובר לא חל עליו ראשית הגז ובשעת גזיזה לאו גז צאנך הוא דגיזה לאו שלו והלוקח ג"כ פטור דהצאן אינו שלו ומ"מ לכתחלה אסור לעשות כן למכור הצמר במחובר ולהפקיע ממונו מיד מצוה עכ"ל:
מה'. דכתיב חמש צאן עשויות. ודרשו בו שמעשות את בעליהן למצוה:
מהכל. ומדרבנן דמן התורה בכל דהו סגי: