אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן. י״ל מה טעם לא פוקד על פי משה אלא מה שהוא עבודת הלוים ביד איתמר. ולא מה שנמסר לעבודת הלוים ביד אלעזר כגון הארון והשלחן והמנורה והמזבחות ושאר כלי הקודש. כי ראוי היה כדי להסתלקו מן החשד כמו שארז״ל (שמ״ר פ׳ נ״א) ליתן חשבון על הכל. וכ״ש שלא נתן חשבון אפילו על מה שנמסר ביד איתמר כי אם על כסף פקודי העדה מאת ככר וגו׳ שנעשו מהם האדנים. אמנם על שאר הכסף הבא בנדבה והזהב והנחשת לא נתן חשבון ואע״פ שהרמב״ן ז״ל נתן טעם שאי אפשר ליתן חשבון על הזהב שאין ידוע מה נעשה ממנו בציפויים ושאר דברים שא״א לעמיד על חשבונם מ״מ איך יצא משה רבינו מן החשד ומלזות שפתים של ליצני הדור במה שנתן חשבון מן הכסף של האדנים לבד ואינו יודע ליישב הדבר אם לא על פי מדרש הזוהר שדרשו שכשנעשה המשכן היה סמאל הולך ושם למצוא עילה על האומנים ועל משה רבינו ע״ה בענין מלאכת המשכן אם נעשית באמונה עד שכפף אותו השם לפני משה ועשה חשבון באמונה ואז נכפף בראותו חשבון המשכן באמונה וזהו אלה פקודי המשכן כד״א גם אלה תשכחנה. כמו שדרשו שם דף רכ״א. והנה גם בכאן יש לשאול איך נתפייס השטן בזה במה שנתן חשבון מכסף פקודי העדה ולא נתן חשבון מהשאר. אמנם נלע״ד לומר שהשטן המקטרג אין לו לקטרג אלא אם ימצא איזו עילה ברורה לומר לפני השי״ת תראה מה עשו כך וכך אבל מן הספק ודאי אין לו פה לדבר כי עליו להביא ראיה לקיים קטרוגו ולכן לא מצא לשאול אלא ממנין כסף פקודי העדה מה נעשה ממנו כי זה יש לו תביעה עליו לומר תבררו מה נעשה ממנו הוא דבר שיוכל להתברר ונתן חשבון על האדנים ושכח האלף ות״ש ע״ה. ובזה מצא עילה עד שהאיר השי״ת עיניו וזכר ווי העמודים שנעשו ממנו. עוד דבר אחר כי יש לו תביעה על הכסף יותר מהשאר כי הוא ניתן כופר על נפשותם שלא יהיה בהם נגף כי אדרבה היה רוצה למנותם בלא כופר כדי שיהיה לו שליטה עליהם לבוא אל בתיהם ובכסף שנתנו כופר על נפשותם ניצולו מידו לזה הוא מבקש עלילה על כסף פקודי העדה בפרט. עוד ד״א שכל הקטרוג שלו הוא על האדנים בפרט שהם עיקר יסוד המשכן שכל מין המשכן סמוך עליהם ובזה נקצצו רגלי השטן כנזכר בזוהר פ׳ ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וגו׳ וז״ל בההוא זמנא דאלין סמכין אתקמו ואתיהיבו באתרייהו ההוא זמנא אתרפו ואתעברו מאתרייהו סמכין מאתר סטרא אחרא ועל דא ויתן את אדניו וגו׳ עד דיהא בתקיפו רב אוקים ליה משה ע״כ. ואפשר שמה שדרשו רז״ל במדרש (פ׳ נ״א) שהיו ליצני הדור מדברים במשה עם מה שדרשו בזוהר בענין השטן הכל אחד כי כשקם השטן כל שבאים מכחו ומצדו כלם קמים וכשנופל שאין לו טענה כלם נופלים ובזה לא נשאר שום חשד על משה כנזכר שם בזוהר דרוח קודשא אכריז לעיניהון דישראל ואמר ובצלאל בן אורי וגו׳ עשה את כל אשר צוה ה׳ את משה ואתו אהליאב וגו׳ ובזה נאלמו שפתי שקר הדוברות על צדיקים עתק. הרס״ו זלה״ה: