Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 228
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עצמו. נראה לי דר"ל שמזלזל בכבוד עצמו ונפשו על כזה לא הזהירה התורה וגם אחרים מותרים להונהו ולזלזל בכבודו דלא נקרא עמיתך שאינו בכלל בני הישוב ודרך ארץ. סמ"ע:
מצויה. ש"ס פרק הזהב ור"ל לפי שאשה רכה בטבע ועל צער מעט היא בוכה והש"י מקפיד על הדמעות ומייתי שם הא דאמרו אע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי וגו' ואל דמעתי אל תחרש ופרש"י אע"ג דרישא דקרא ל' בקשה הוא מ"מ אל תחרש ל' עתיד הוא וה"ק בזאת אני בוטח שאין מדרכך לשתוק ולחרוש על הדמעות כו' ע"ש. שם:
לאיוב. והם שאמרו לו כן מפני שהיה מטיח דברים כלפי השגחת הש"י ומדותיו. שם:
מום. פירוש אע"פ שאין בו אונאת ממון מ"מ ה"ל להודיע והוא דומה לגניבת דעת דאסור אע"פ שאין בו חסרון ממון. שם:
להודיעו. בש"ס מסיק דאם היה האורח חביב עליו ובלא"ה היה פותח לו מותר והב"י הביאו ותמה על הטור שהשמיטו. שם:
ריקן. פירוש והוא יודע בו שלא יסוך ומש"ה דוקא אסור מפני גניבת דעת דחבירו יחזיק לו טובה חנם אבל אם היה בו שמן אף שיודע בו שלא יסוך מותר לו לדבר בא וסוך ממנו מפני הכבוד. שם:
צף. בש"ס אמרו דמעשה היה כן וזה שנשתלח לו זימן אורחים דסבר שיש לו שמן כל צרכן לסוף מצא שתחתיו יין ונתבייש וחנק את עצמו. שם:
כחדשים. ז"ל הטור ואין השבח שמשביחין בצבע כמו העילוי שמעלה אותן בדמים אבל חדשים מותר לצבוע כדי ליפותן שבלא"ה הן חדשים וטובים עכ"ל. שם:
ושמן. והיינו דוק' במקום שאין המנהג כן אבל אם המנהג של הקצבים לשרותו כדי שיראה לבן ושמן מותר דאינו מאנה בו דהרי הכל יודעין דדרך הקצבים לשרותן וז"ש בש"ס הא דחללי בי טבחי. שם:
ולהבין. הטור מסיים בזה ז"ל וטוב לו לעלות בדמים כדי שלא יצטרך לטרוח ולבררן. שם:
שמרים. עיין סמ"ע שהאריך בביאור דברי הרמב"ם בזה ע"ש:
בשאר. יש לפרש דר"ל בהנשאר וכאילו אמר אחר שניכה לוג ומחצה מחמת שמרים מקבל עוד בהנשאר שמרים דשמן עכור. שם: