Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 613
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בצואה. אבל להעביר את הזיעה אסור. ט"ז:
לרחצם. ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בלבד. רמב"ם מ"א:
ושפשף. משמע אבל בלא שפשוף אין ליטול ידים רק אם רוצה להתפלל כמו שכתב אח"ז. וט"ז כתב כיון דצריך לברך אשר יצר יטול אפי' בלא שפשוף. עיין שם:
כהן. וה"ה לוים במקום שנהגו. רדב"ז מ"א:
רפואה. אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ"א:
שגדול. משמע דבשוין אסור. מ"א:
מתנים. ל"ד אלא מעט למעלה מהם. מ"א:
בספינה. עיין בטור מ"ש בשם בה"ג. וע' אחרונים מה שהקשו עליו ועיין בכנה"ג ועיין בבאר היטב אשר לפני:
תלמידו. ואם א"א לו לתלמיד לילך מותר לרבו לילך אצלו ט"ז. ובלבוש לא כ"כ עיין שם:
טפי. וב"ח בשם רש"ל כתב שיקיף וכן דעת אחרונים:
לשרות. מ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה ע"ג עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה. הרי"ף:
כלה. וצ"ע ברש"י בכתובות דף ד' ע"א מ"א. וע' במרדכי דמ"ק שהקשה כן לרש"י ותירץ ע"ש:
לטבול. נ"ל דהלובשת לבנים מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה. מ"א עיין שם: