Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 164
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יחזור. כתב הש"ך אפילו כתוב בשטר ששהתה ביד המלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה ואפילו האמת נמי הכי אסור ואם שכר משמע דעת המחבר כהפוסקים דר"ק הוא:
דסורא. דהיינו שהשכין לו באופן שלא יצטרך לפדות ממנו אלא יאכל איזה שנים ויחזירנו בחנם דבזה אין שם הלואה עליו אלא שכירות וכתב ב"י בשם תלמידי רשב"א דאף בסתם משכנתא אם בא אחר ושכרה מהמלוה יכול בעל השדה לשכור ממנו כיון דאפסקיה אחר אבל בתשובת רשב"א שמביא ב"י אח"כ משמע דאפילו אחר באמצע אסור:
ולהשכיר. וסיים הריטב"א ואפילו לא נחית המלוה לתוך המשכנתא כלל וכן קבלתי ממורי הרב אבל הט"ז כתב דכל שלא החזיק המלוה בשדה לא קנאה והוי הלואה בעלמא והמחבר דכתב דוקא האי דינא במשכנתא דסורא קאי לפי דעה ראשונה שבס"א שכתב סתם ממושכנת דמשמע אפילו במשכנתא דסורא ע"ז כתב כאן דמ"מ אי אפסקיה אחר שרי עכ"ל:
ולהתנות. כתב הט"ז ופשוט הוא דגם כאן צריך שיקנה הלוקח הבית תחלה בקנין גמור כדרך שהמכירה נקנית בעלמא דאל"כ הוי כהלואה ואסור:
להחזיר. מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות אבל תוך ג' שנים לא הוי טעות שהרי בידו וברשותו היה להחזיר המעות למלוה וע"ל סי' קע"ד ובח"מ סי' ר"ז ס"י עכ"ל הש"ך: