Bach, Even HaEzer

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

צריך שיתירנה וכולי פלוגתא דרבי אליעזר וחכמים ר"פ המגרש והלכה כחכמים דבין אלא ובין חוץ הוי שיור ואינו גט עד שיטלנו ממנה וכולי והלכה נמי כרבי יוחנן דאע"ג דהלכה כרבי לעיל בסימן קל"ו דבא"ל כנסי ש"ח זה וא"ל אח"כ הרי זה גיטך ה"ז גט וא"צ ליטלו הימנה אלא באמירה בעלמא סגי שיאמר לה ה"ז גיטך שאני התם דבמאמר כנסי ש"ח לא זכתה בגט לשום דבר אבל הכא בא"ל חוץ מפלוני דזכתה בגט וקנאתו לפסול בו לכהונה הילכך אי לאו דהדר שקיל ליה מינה לא מהני אמירה שהרי כבר זכתה בו ע"מ תנאי ראשון כך פירש"י (דף פ"ד):

ומ"ש אבל אם א"ל ע"מ ה"ה כשאר תנאי גט וכולי כך כתבו התוס' בדבור ראשון פרק המגרש וכתבו דלפי טעם זה אפי' א"ל שלא תנשאי וגם לא תבעלי דלא הותרה אצלו לא בנישואין ולא בזנות נמי הוי גט דה"ה כשאר תנאי וא"כ קשה אמאי כתב רבינו בין א"ל ע"מ שלא תנשאי לו או ע"מ שלא תבעלי לו עדיפא מיניה ה"ל לאשמעינן דאפי' א"ל ע"מ שלא תנשאי וגם לא תבעלי לו ונראה דהיינו מ"ש רבינו או ע"מ שלא תהיה מותרת לו כלומר אי אפי' א"ל לשון שלא התירה לפלוני לא לקדשה בכסף ולא לבעילת זנות כגון שא"ל ע"מ שלא תהא מותרת לו ורבינו כתב כך על פי דברי הרא"ש שכתב לשון זה במסקנתו דכיון שהזכיר ע"מ תנאה הוי ושריא לעלמא מידי דהוה אכל תנאי דעלמא מדלא מפליג בע"מ אלמא כל ע"מ שריא עכ"ל הרא"ש והביא רבינו על זה מ"ש הרמ"ה בספרו ע"מ שלא תהיה מותרת לפלוני לא הוי גט כלום דכיון דלא התירה כלל לא בנישואין ולא בזנות הוי שיור וכמה שכתבו התוס' דהכי משמע לכאורה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שהרי הרא"ש כתב להדיא דכל ע"מ שריא אפי' אמר ע"מ שלא תהיה מותרת לפלוני הוי גט והשתא הא דכתב הרא"ש ורבינו הך חלוקה דא"ל ע"מ שלא תהיה מותרת לפלוני שלא נזכרה בגמרא ובתוס' אלא בע"כ דבמקום מ"ש התוס' שא"ל ע"מ שלא תנשאי ולא תבעלי נקט הרא"ש ע"מ שלא תהיה מותרת לפלוני בלשון קצרה שכולל נישואין וגם זנות ואחריו נמשך רבינו:

היה אותו פלוני וכולי משנה בהמגרש (דף פ"ה): התירה לכל חוץ מפלוני והוא קטן כולי בעיא דאיפשיטא לשם ולגי' ר"ח לא איפשיטא והויא ספק מגורשת: או אם אמר אף לשמעון וכולי שם ריש (דף פ"ג) וכתבו התוס' נראה דאף לראובן נמי מספקא ליה עכ"ל ומ"ש ע"ש הרמב"ם דלראובן ושמעון ודאי הוי גירושין טעמו דפסק כאת"ל מאי דאסר שרא וכן באמר לראובן פסק כאת"ל לראובן דוקא ולא לשמעון אבל בהך בעיא דאמר ליה לשמעון או אף לשמעון בעיא דלא איפשיטא היא והויא ספק מגורשת: א"ל ה"ז גיטך וכולי עד סוף הסימן מבואר ב"י טעם מחלוקת הרמב"ם והרא"ש בזה והנכון דהוי ספק מגורשת וכן פסק הרב המגיד והכי נקטינן: