Bach, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היבמה לא תחלוץ וכו' הכי אסיקנא פ' החולץ (יבמות דף מ"ג) וחומרא מדרבנן הוא דלא צריך מדינא אלא ב' חדשים ויום אחד כמ"ש בסימן קס"ג ס"ב: כתב בהגהות מרדכי סוף גיטין דבחלצה תוך ג' נחלקו בה רבותינו אם חליצה פסולה היא וצריכה לחזור על כל האחין או יחלוץ לה החולץ פעם שנית ולא תחזור על האחין משמע דאפי' למ"ד א"צ לחזור על כל האחין מ"מ החולץ צריך שיחלוץ לה פעם שנית לאחר ג' ותימה על מ"ש הרמב"ם בפ"א ורבינו דאין צריך כלום אלמא דאין צריך לחלוץ לה פעם שנית וצ"ע:
חלצה ונמצאת מעוברת וכו' פי' ובשעת חליצה לא היה ניכר כלל עוברה ונראית חליצה מעולה ואפ"ה אם ילדה בר קיימא לא פסלה מן הכהונה ואם הפילה צריכה חליצה אחרת ומ"ש שאם הפילה צריכה חליצה אחרת כ"כ הרמב"ם ספ"א וכתב ה"ה לשם דאסור בקרבותו בחליצה זו אע"פ שאינה פוטרת ואף רבינו סבר כן וקצר בלשונו כמנהגו הטוב עכ"ל
ומ"ש לפיכך הכונס או חולץ ליבמתו תוך ג' חדשים ונמצאת מעוברת ולה צרה וכו' והולד אינו פוטר וכו' ריש פ' החולץ ריש (יבמות דף ל"ו) אסיקנא דברייתא הכי קתני הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת ה"ז לא תינשא צרתה שמא לא יהא ולד בן קיימא וחליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה וא"ת הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן ולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת מפרישין אותה ממנו ואם הפילה יחזור ויקיים משנה וגמ' ר"פ החולץ ובנ"י לשם כתוב שהקשו למה לא קנסו חכמים שיוציא בגט (ובחליצה) כי היכי דקנסו בנשא מעוברת חבירו כדלעיל בסימן י"ג ותירצו דכיון שלא הוכר עוברה וסבור היה לעשות מצוה לא רצו לקונסו ומיהו אם הוכר עוברה כתבו הריטב"א ורבותיו ז"ל דבהא ודאי קנסינן ליה להוציא בחליצה (ובגט) ואף ע"פ שאין הולד של קיימא עכ"ל מיהו לפי מ"ש הרא"ש בהא דיוציא מעוברת חבירו שהוא כדי שלא יבא עליה א"כ הכא דאיסורא דאורייתא קעביד אם יבא עליה ל"ח שיבא עליה ולא בעיא גיטא אלא הפרשה בעלמא כמ"ש הרא"ש לשם ר"פ החולץ (סוף דף קל"ג) ול"ק מידי מיהו נראה דבהוכר עוברה וכנסה מודה גם הרא"ש דלא סגי בהפרשה אלא צריך שיוציא בגט ובחליצה כיון דהוכר עוברה וכנסה א"כ אינו חושש לאיסור דאורייתא ויבא עליה והכי נקטינן דבהוכר עוברה וכנסה דאסור לקיימה אלא יוציא לכל הדיעות ודו"ק:
והרמ"ה כתב כיון דספק הוא אין מוציאין ממנו פי' כיון דפליגי בה רשב"ג ורבנן דלרשב"ג לא שהה ספיקא הוא אי הוו בר קיימא ולרבנן ולד מעליא הוא ולא איפסיקא הילכתא מצי אמר קים לי כרשב"ג ואין מוציאין ממנו ובסמוך נמי היכא דילדה ולא שהה ונתייבמה אח"כ אין מוציאין מה"ט דמצי אמר קים לי כרשב"ג ורבינו ס"ל דכיון דגבי כהן אין מוציאין אלמא דסמכינן אדרבנן שהם רבים ודבריהם עיקר ולכן השיג על הרמ"ה בסמוך ואינה השגה דלגבי כהן מצי אמר קים לי כרבנן ולגבי יבם מצי אמר קים לי כרשב"ג דהא לא איפסיקא הילכתא לא כמר ולא כמר ומה שלא השיג רבינו על הרמ"ה הכא בנתייבמה ונמצאת מעוברת ה"ט דכיון דבשעה שכונסה לא הוכר עוברה ואנוס היה שפיר הוא דאין מוציאין ממנו כיון דלא איפסיקא הילכתא ומצי אמר קים לי כרשב"ג אבל בכנסה לאחר שילדה ולא שהה דבמזיד עבר אדרבנן סבירא ליה לרבינו דכיון דגבי כהן סמכינן אדרבנן הכא נמי סמכינן אדרבנן ולא מצי אמר קים לי כרשב"ג ומוציאין אותה ממנו כנ"ל לפרש דעת הרמ"ה ודלא כפי' ב"י ואח"כ חזר ותמה עליו והניחו בצ"ע גם נתיישב אמאי השיג רבינו אהרמ"ה גבי ילדה ולא שהה ונתייבמה ולא השיג עליו בייבמה ונמצאת מעוברת וילדה ולא שהה וסברא זו לחלק בכך ס"ל לנ"י שהבאתי בסמוך ס"ג ע"ש: