בא אל פרעהוהתרה בו נ"ל דבא לפרש דלא נטעה לומר מדלא כתיב בא דבר אל פרעה ואמרת אליו שלח עמי ויעבדוני כמו שכתוב במצות הראשונות שנאמר דמה שאמר בא אל פרעה להביא עליו הארבה בלא התראה וזה אינו יכול להיות שהרי אנו מוצאין שמשה התרה בו ולא היה עובר על גזרתו של מקום ולכך פי' בא אל פרעה והתרה בו והכתוב קצר ולא פירש אמנם ילמוד סתום מן המפורש. מהר"ר:

שיתישומי שאשית אני קשה למה הוצרך לזה דבמה הייתי יכול לטעות ועוד מה הכפל הזה שכפל לומר שומי שאשית אני י"ל שבא להוציא שאינו לשון מלחמה כמו שות שתו השערה וכמו ופה ישית כגאון גליך ואלו אמר שיתי שומי לא הייתי שומע דקדוק המילה ויישובה לכך אמר שאשית אני ואלו אמר שאשית אני דיין הייתי מפרשו לשון מלחמה לכך הוצרכו שניהם:

**התעללתי שחקתי וכו'**כמו אשר התעולל בהם האמור במצרים. פי' האמור גבי מצרים שזה המקרא בספר שמואל שאמרוהו פלשתים הלא כאשר עבדו מצרים וכו'. הלא כאשר התעלל בהם:

ואחריו לא יהיה כןואותו שהיה בימי יואל וכו' עד אבל של משה מין אחד וכו'. קשה שהרי בתהלים כתיב ויתן לחסיל יבולם וכו' ועוד כתיב אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר הנה שגם זה היה של מינין הרבה ואיך אמר של משה מין אחד. י"ל דהכי קאמר אותו של משה ממין אחד כלומר שאע"פ שגם זה היה מינין הרבה אותו המין הנקרא ארבה היה גדול מאד עד שאחריו לא היה כן. ואותו של יואל היה גדול מזה על דרך כללות כלומר ע"י תערובת כל המינין שהיו בו. ואחרים מתרצין שזה הכתוב כאן ואחריו לא יהיה כן היינו דוקא בארץ מצרים לבדה אבל בשאר הארצות יהיה כן והוא אותו של יואל ותירוץ זה דלא כפירש"י:

ויהי חשך אפלה שלשת ימיםשלא ראו איש את אחיו כל אותן ג' ימים ועוד ג' ימים שלא קמו איש מתחתיו וכו'. פי' אמר רש"י כן מפני שכתוב במקרא ג' ימים ג' ימים תרי זמני וכן פי' המקרא ויהי חשך אפלה שלשת ימים בכל ארץ מצרים שלא ראו איש את אחיו. ועוד ד"א ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ויש סעד לפירושו מפני הוי"ו הנוספת במלת ולא קמו איש מתחתיו מה שאין כן בלא ראו איש את אחיו:

ולמההביא עליהן חשך וכו'. קשה מה זה שואל רש"י למה הביא עליהו חשך יותר משאר מכות. י"ל שקשה לו דמכיון דכל המכות כולן באו לבעבור הראותך את כחי ולמען יראו אשר יפלא ה' בין מצרים ובין ישראל למה הביא עליהן מכה זו שלא היו יכולין להבחין בה אם ישראל לוקין כמותם אם לאו כיון שנחסרו המאורות ולא ראו איש את אחיו: