בהעלותךעל שם שהלהב עולה וכו' ועוד דרשו רז"ל שמעלה היתה לפני המנורה שעליה כהן עומד ומטיב קשה מה ענין הטבה לכאן המקרא מדבר בהדלקה ורש"י מפרש בהטבה וי"ל דהואיל וכתב בסוף המקרא יאירו שבעת הנרות הרי ההדלקה אמורה ואם כן זה שכתוב כאן בהעלותך לא הוצרך ליכתב כי היה די לומ' ואמרת אליו אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ואם אינו עניין [להדלקה] תנהו עניין להטבה ולכך תפס רש"י לשון זה דעומד ומטיב:

יאירו שבעת הנרותג' מזרחיים פונים וכו' וכן ג' מערביים קשה שהרי ששת הנרות היה לו לומ' וי"ל שאף האמצעי היה מוסב כלפי הקנה שלו ממש כלומ' שלא היה פונה אילך ואילך או שהיה מביט לארץ ולכך כתב שבעת הנרות כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך פי' שאם היו פונים כלם לצד מזרח או לצד מערב יאמרו כדי להאיר לשכינה שהיא באה מהצד ההוא. עכשיו שכולם פונים אל מול האמצעי דג' פונים למזרח וג' למערב דלאו להאיר לו פונים כן כי מה תועלת בכך ולא יאמרו לאורה הוא צריך:

כןעשה מי שעשאה ומדרש אגדה ע"י הקב"ה נעשית מאליה פי' לפי המדרש עשה מוסב על ה' הנז' בסוף כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה ה' את המנורה וכן כתיב לעיל תעשה המנורה:

והעבירו תערלפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו ע"ז והיא קרויה זבחי מתים אין לפרש שהע"ז עצמה קרויה זבחי מתים שהרי קרויה מת וזבחיה וקרבנותיה הם הנקראים זבחי מתים כדכתי' ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. אלא כנוי מלת היא מוסב לעבודת ע"ז והקרבתה ולפי שאין לו הוכחה מבוררת שהע"ז תקרא מת בהדיא מוכיח שקרבנותיה ועבודתה קרוין זבחי מתים ואם כן היא ראויה ליקרא מת וכן המצורע קרוי מת וכו':

ולקחו פר בן בקרוהוא עולה וכו' קשה מאי קאמ' והוא עולה פשיטא בהדיא כתי' ועשה את האחד חטאת ואת הא' עולה. וי"ל דהכי קאמ' זה הפר הוא עולה שכן כתוב בהדיא כי הוא קרבן צבור כשגנת ע"ז כדכתי' בפרשת שלח והעד האחד הוא חטאת ואם כן אינן שוין ולמה אמר פר שני אלא מה עולה אינה נאכלת אף חטאת וכו' ולא הקדים רש"י זה אלא לחזק התימה למה שכתב הכתו' פר שני וכו':