Barukh SheAmar on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובמורא גדול זו גלוי שכינה. לא נתבאר איך יובן בלשון מורא גלוי שכינה, מה יחש מורא לאורה. ואפשר לומר, כי מצינו בתלמוד ומדרשים בסגנון דרשות לכמה מלים עפ״י העתק אותיות בהמלה ממוקדם למאוחר וממאוחר למוקדם, ועפ״י זה יצא ענין הדרש לפי הרצון. כה מצינו בברכות (ל׳ ב׳) דרשו הפסוק בתהלים (כ״ט ב׳) השתחוו לה׳ בהדרת כמו בחרדת (ובחלוף ה׳ בחי״ת, כאותיות אהח״ע שמתחלפין), והועתק הרי״ש להה״א. ובשבת (פ״ה א׳) פירשו השם ״חרי״, הוא שם אומה, בסוף פרשה וישלח (ל״ו כ׳, שעיר החרי) ודרשו חרי כמו ריח, בהפוך האותיות, ופירשו, שהיו מריחין את הארץ וידעו את כל חלקת אדמה לאיזה מין גידולים מוכשרת, ואמרו זו לזית וזו לגפנים וכו׳. ובעירובין (נ״ד סע״ב) פירשו הפסוק במשלי (ז׳ ד׳) ומודע לבינה תקרא, ופירשו כמו ומועד לבינה, שיקבעו עתים לתורה. ובפסחים (פ״ז ב׳) פירשו הלשון בשופטים (ה׳ י״א) צדקת פרזונו בישראל, כמו פזרונו, עי״ש. וביומא (ע״ה ב׳) פירשו הפסוק דפ׳ בהעלתך (י״א ל״ב) וישטחו כמו וישחטו, עיי״ש. ובמו״ק (ט׳ ב׳) פירשו הפסוק בתהלים (מ״ט י״ב) קרבם בתימו כמו קברם, עיי״ש. ובתמורה (ט״ז א׳) פירשו השם עכסה (בת כלב) ממובן כעס, עיי״ש. ועוד שם פירשו השם יעבץ (דהי״א ד׳ ט׳) שיעץ וריבה תורה בישראל, ופירשו כן עפ״י העתק אות מן יעבץ ליעצ״ב¹). ובירושלמי נזיר (פ״ז ה״ב) פירשו הלשון בפרשת חקת (י״ט ט״ז) או בקבר, כמו או ברקב, לומר שגם בשר רקב של מת מטמא. ובמדרשים פירשו השם לבן הארמי כמו הרמאי, ועוד חלופים כאלה. והנה כאן מפרשים המלה ובמורא כמו ובמאור, בהעתק האותיות, ומבארים, מה ענינו של מאור גדול — זה גלוי שכינה שאורה מבהיק. ויש עוד סמך נאמן דבלשון מורא כאן מכוין מענין מאור, כי את הלשון ובמוראים גדולים (פ׳ ואתחנן, ד׳ ל״ד) תרגם אונקלוס ובחזונין רברבין, ושרש הזה משותף עם שם ראי', כמו ותחזינה עינינו, ובאיוב (ט״ו י״ז) את זה חזיתי ואספרה, ועוד הרבה, וכאן המובן ראיה חזקה עפ״י מאור גדול, ואיך אפשר להגביל גדולת האורה במדה היותר גדולה — זה גלוי שכינה. ואף כי מצינו שם מאור גדול בכנוי להשמש (פ׳ בראשית), אך שם אין הכרח לפרש דמוסב על יתרון גדולת האורה, כי אפשר שאינה גדולה בערך אור גדול, אך נקרא גדול רק לפי ערך חבירו הקטן ממנו (הלבנה), וכמו שני אגוזים אחד גדול ואחד קטן, והנה גם הגדול קטן הוא, אך נקרא גדול לפי ערך חבירו אשר הוא עוד יותר קטן ממנו, ולא כן כאן דכתיב מאור גדול סתם, ונערך בערך גדלות מופלגת, והיינו גלוי שכינה.
footnotes: ¹ ואמנם העתק זה מפורש בפסוק גופי׳, כי לשונו שם, ואמו קראה שמו יעבץ לומר, כי בעצב ילדתיו. והנה לפי זה הי׳ לה לקרוא לו יעצב בהקבלה לשם עצב, וזה פלא. ואמנם מצינו באור שמות עפ״י העתק מלים, קין — כי קניתי (הנו״ן קודם היו״ד). שמואל על שם כי מה׳ שאלתיו (ש״א א כ׳).
With awesome power (Deuteronomy 26:8) - This represents the revelation of the Divine Presence: What is the connection between the phrase “awesome power” and the suggestion that it was a “Divine Revelation?” This interpretation is based on a Midrashic play on words in which the Maggid interprets a word by on switching the order of its letters. The word “Awesome” is “Morah,” מורא. By switching the “Vav” and the “Raysh,” we get “Ma’or,” מאור, which means “light.” The “Morah Gadol,” the awesome power of God is revealed as a great light or a vision! Similarly, in Deuteronomy 4:34 we read, “Has any god ventured to go and take for himself one nation from the midst of another by prodigious acts, by signs...and awesome powers?.” (The Hebrew here is “Moraim Gedolim.”) Onkeles, the Aramaic translation of Bible, interprets this expression to mean “great visions,” from the Aramaic word for “sight.”