Barukh SheAmar on Pesach Haggadah, Magid, Four Questions
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מה נשנתנה הלילה הזה הנה הגר״א בבאורו כאן כותב, כי שם ״לילה״ הוא שם ממין נקבה (ומה דכתיב כאן הלילה הזה הוא יוצא מן הכלל), וראי׳ לזה (כך דבריו), כי כשבא שם זה במספר רבים נחתם בסימן נקבה, בוא״ו תיו (לילות), ולא ביו״ד ומ״ם שהוא סימן זכר, כמו ימים, עכ״ד. ולא אוכל להאמין שיצאו הדברים מהגר״א, יען כי בכל מקום במקרא כשנזכר שם לילה בא בסימן זכר, כמו בס״פ וישב, ונחלמה בלילה אחד, ובתהלים (קי״ט) ולילה כיום יאיר (ולא תאיר), ושם (ק״ד) תשת חושך ויהי לילה, ובאיוב (ג) והלילה אמר, ובנחמיה (ד׳) והיה לנו הלילה משמר, ופעמים רבות מאוד הלשון בלילה ההוא, ואין אף מקום אחד בכל המקרא שיבא שם לילה בסימן נקבה. והראי׳ שהביא מחתימת השם במספר רבים בסימן נקבה, בוא״ו ת״יו (לילות) ולא בסימן זכר, ביו״ד מ״מ — ראי׳ זו אינה מכרחת כלל, שהרי כן מצינו הרבה שמות זכרים שנחתמים בוא״ו ותיו, שזה סימן נקבה, כמו, אבות, אריות, בכורות, לבבות, מטות, מקומות, שמות, ועוד, והם כולם ממין זכר. וכנגד זה יש הרבה שמות ממין נקבה, ונחתמים במספר רבים ביו״ד מ״ם, שהם סימן החתימה למין זכרים, כמו נשים, פלגשים, דבורים, נמלים, שנים, תאנים, ועוד הרבה. והוא שאמרתי, כי קשה עלי מאוד להאמין שיצאו הדברים מהגר״א, ואעפ״י שכבר העירותי מזה בחבור אעפ״י כן אמרתי לשנות הדברים כאן, מקום מקור דבריו אלה, וגם כי אולי ימצא מי שיעמיד דבריו, והיה׳ זה לי לנוחם נפש, ולו — לצדקה ולזכות. ושוב ראיתי כי בשל״ה הלכות פסחים ד״ה מעשה בר״א, כתב גם הוא, כי לילה לשון נקבה, והנה לא אדע מה אידון בזה. ולבי יגיד לי, כי עמדו שניהם על נוסח התפלה בברכת השבת שאומרים בלילה וינוחו בה וביום — וינוחו בו, והנה לוא גם מסדר התפלה כיון זה, אך איך יודחו לשונות כמה וכמה פסוקים המורים ההיפך. ועל האמת אין מנוסח התפלה כל סתירה ללשונות הכתובים, דלילה שם זכר, וכונת הלשון וינוחו בה מיוסד על דברי המכילתא בפ׳ תשא על הפסוק כל העושה מלאכה ביום השבת אין לי אלא ביום, בלילה מניין תלמוד לומר מחלליה מות יומת, ע״כ. והבאור הוא דהלשון מחלליה מוסב על שם שבת, ושם ״שבת״ כולל כל המעל״ע מערב עד ערב, וגם לילה בכלל, ומכיון ששביתת לילה נלמד מלשון מחלליה, שם נקבה, לכן אומרים לענין מנוחה בלילה וינוחו בה, אבל אין בזה שום הוראה ליחש המין בשם לילה. ואמנם כלל דברי המכילתא אין לי אלא ביום בלילה מניין, צריך באור, כי מהיכי תיתא צריך למוד מיוחד ללילה, והלא ידוע, כי בכל המצות וכל הענינים שהלילה הולך אחר היום שלאחריו (לבד מקדשים, שהלילה הולך אחר היום שלפניו, עיין בחולין פ״ג א׳), וכמש״כ בראשית הפתיחה, וא״כ למה צריך לענין ליל שבת לימוד מיוחד. ואפשר לומר, משום דבסדר הבריאה אנו למדין דהלילה הולך אחר היום מדכתיב בכולם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד משמע דאחדות היום תבנה מן יום ולילה, אבל בשבת לא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום השביעי יום אחד אפשר שאין הלילה נמשך אחר היום, ולכן צריך למוד. וגם יש סברא להוציא איסור מלאכת שבת מן ליל שבת, משום דכידוע כל מלאכות שבת ילפינן ממשכן ואלה שלא היו במשכן אין אסורות (ע' שבת צ״ו ב׳), והנה מלאכת המשכן לא נעשתה בלילה (ע׳ שבועות ט״ו ב׳) אם כן יש סברא להוציא איסור מלאכה בלילה גם בשבת, לכן צריך למוד מיוחד לאסור מלאכה בשבת גם בלילה.
How is this night different from all other nights: A grammatical note: Rabbi Epstein has a great deal of respect for the Vilna Gaon but is disturbed by a comment in his writings in which he identifies the word “Laila,” “night,” as a feminine noun. There are ample examples in the Bible where we can see that the word “Laila” is masculine even though it also has the feminine plural ending. The “Mah Nishtana” is an example of this. We say “Halaila Hazeh” and the plural is “Laylot.” What’s more there are other words that follow this same pattern. “Avot - fathers,” “Araiyot - lions,” “Levavot - hearts” are all masculine nouns which have feminine plural endings, while we have other words which have a masculine ending but which are in fact feminine such as “Nashim - women,” “Shanim - years,” and “Te’aynim - figs.” While there are general rules for masculine and feminine nouns there are many exceptions. Rabbi Epstein is bothered by the Vilna Gaon’s comments but he holds out the hope that someone will find an explanation for his conclusion. He concludes by saying, “While it is hard for me to imagine that this opinion came from the Vilna Gaon, even so I am prepared to change what I have remarked here if someone can find a basis for his words. I would consider this a comfort to my soul and for his a source of merit and righteousness!”