וירד מצרימה אנוס על פי הדיבר. אפשר כי מצרימה בגימטריא שכינה לרמוז דהשכינ' ירדה עמו במש"ה אנכי ארד עמך ואמרו רז"ל דהו"ל כאלו היה באר"י. ואע"ג דהשכינה עמו וחשיב כאלו הוא בארץ עם כל זה ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם דהגם דבשתים עלתה לו אי לנוגע לגוף בנו מלך והוא שקט ושאנן מכל צד ואלו השנים נקראו חיים כמש"ה ויחי יעקב שבע עשרה שנה וכמו שאמרו רז"ל. ואי לנוגע לנפש רוח הקדש חופף עליו כל היום ושכינה עמו והוא עשה בדבר ה' שאמר אנכי ארד ואנכי אעלך ויוסף ישית ידו וכו'. ועכ"ז ויגר שם חשב כי גר הוא כדי שיתקיים בצד מה כי גר יהיה זרעך ואלו השנים יעלו בחשבון שני הגלות: א"נאפשר לרמוז במ"ש הרב מהר"ש יפה ז"ל ביפה מראה פ"ט דכלאים דהגם דארונות הבאי' מחו"ל לארץ קרי עלי' ויבואו ויטמאו שאני יעקב אע"ה ויוסף הצדיק ע"ה דהיו בחו"ל באונס ע"ש. ולפי האמור עוד זאת יתירה ביעקב אע"ה דהיתה שכינה עמו וחשיב א"י וז"ש וירד מצרימה אנוס ועוד מצרימה גימטריא שכינה שהיתה עמו. ומטעם ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע שיקברוהו שם הגם דה' א"ל ויוסף ישית וכו' היה בדעתו דכשיפטר יעלוהו לא"י. וזהו מלמד שלא ירד להשתקע דמלמד דין דאי לא יש א' מטעמים אלו אין להביא ארונו לא"י: א"נאפשר לרמוז כי אנוס גימט' קי"ז על פי גימט' ק"ץ. הדבר גימט' רדו עם הכולל שם רמז דקי"ז שנים היה שעבוד לבד כי אחר פטירת לוי שנפטר אחרון לשבטים עד צאתם היו קי"ז שנה כמ"ש בסדר עולם וזה רמז דאחר קי"ז שני שעבוד קץ גאולה ומשבא יעקב אע"ה היו רדו שנים: