במתי מעט כמו שנאמר בע' נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה"א כככבי השמים לרוב. יש להבין בהאי קרא דאיך קאמר ועתה שמך כככבי השמים לרוב הרי בימי משה רבינו ע"ה נמנו ונודע מנינם ששים רבוא וכו'. ועוד דהול"ל ירדו אבותיך וישימך ה"א כככבי השמים לרוב ותיבת ועתה יתירה. ואפשר במ"ש פ"ב דיומא כתיב והיה מספר וכתיב אשר לא ימד ולא יספר ל"ק כאן כשעושים רצונו של מקום כאן כשאינם עושים רש"מ וחקרו כת הקודמין דהלא הבחירה היא ביד האדם. ואם כל ישראל יהרהרו תשובה בשעה אחת א"כ נמצאו עושים רצונו של מקום ובה שעתא איך יתכן דהיה נודע מספרם ותכף יתקיים אשר לא ימד ולא יספר. וניחא להו כי כשאינם עושים רש"מ כשנמנה אותם יהיה כל א' לאחד ויהיה להם מספר. אך כשעושים רש"מ כל א' חשוב כהרבה אנשים וכמ"ש ז"ל דיאיר בן מנשה היה שקול כרובה של סנהדרין וכיוצא אמרו שקול משה כנגד כל ישראל וכן על זה הדרך וזה המספר יעלה לחשבון גדול ואם כן הנה אמת כי ברגע שנעשה תשובה תכף ומיד כן ירבה מספר בני ישראל מאד מאד אשר אין להם מספר כי כל אחד יהיה מספרו סך מה לפי חשיבותו כשיעור דבקותו והכנעתו והארת נשמתו ושפיר קאמר אשר לא ימד ולא יספר כשעושים רצונו של מקום:

אמורמעתה זה כונת הכתוב בע' נפש ירדו אבותיך מצרימה. ועתה אין ועתה אלא תשובה אם תשוב ישראל שמך ה' אלהיך שמך מלשון שומא כמשז"ל אל תקרי ושם דרך אלא ושם כל השם אורחותיו וכו' וז"ש שמך יעשך שומא כככבי השמים לרוב שכל א' יעלה מספרו ככמה אנשים לפי חשיבותו באופן שתהיו כככבי השמים לרוב. וזו השומא לית דין בר נש יכול לעשותה בלתי ה' לבדו כי הוא היודע כל שבערכין נדון לפי כבודו כן יתן לידידו. ורמז כי ישראל בנים לה' לקבה"ו השמים בסוד ויתן אותם אלהים ברקי'ע השמים כמ"ש בזהר הקדוש פרשת ויקרא דף י"ב ע"א. לרוב בגימטריא רחל כנסת ישראל (כאלו כתיב מלא עד"ש רבינו האר"י זצ"ל בתיב' צפנה) כביכול. ואמר בע' נפש להורות דע' נפש שרש הקדושה נפש אחד אחדות גמור כמ"ש בזהר הקדוש ירדו אבותיך מצרי"מה גימטריא שכינה דכביכול שכינה עמהם. ועל ידי זה ועתה שמך וכו' כמו שנתבאר. וא"ש מ"ש המגיד במתי מעט כמ"ש בע' נפש שהיו שרש הקדושה ואחדות גמור: