Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 100
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ל' הרמב"ם ר"פ כ"ב מהל' מלוה והביאו הטור וכ' ה"ה דעת רבינו כדעת הרי"ף בתשובה שאם אין ללוה מעות או מטלטלין ויש לב"ד להגבות מן הקרקע נותנים לו זמן ב"ד שהיא ל' יום והטעם שהרי אפילו בלא נתינת זמן א"א לב"ד להגבות מן הקרקע לאלתר אלא לאחר הכרזה ושומא
וכ"כ בבה"ת בש"ג וכתבו שאין משביעין אותו תחלה והוא אם יש לו ואינו נותן עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב
כתב ה"ה בהרבה מקומות מן החבור הזה הזכרתי שחרם סתם הוא מתקנת הגאונים והורגל עד ששב כדין פשוט
טור סעיף א' וכ' בסבד"ה ☜ואם לא ימצא מי שירצה להיות ערב לו נ"ל שמשביעין או יקבל נדוי שלא יבריח
שם בשם ר"ח וכ"כ ה"ה בשם העיטור וכ"כ הרשב"א בתשו' והביאו ראיה מפ' כל שעה (פסחים דף ל"א ע"א) דאמר אביי מה שעש' עשוי ואלו היה צרך עדיין לזמן ב"ד לא היה אומר אביי שהקדשו הקדש ומכירתו מכירה
הרי"ף והרמב"ם שם וכתב ה"ה והלכה כדברי המכריעין הרי"ף ורבינו ז"ל
רמב"ם שם ריש פכ"ב והביאו הטור בסעיף ה' והא דלא ממתינן ליה בה"ב כמ"ש בסעיף צ"ח סעיף ה' דשאני הכא דמודה שהשטר כשר ורוצה לשלם אלא ששאל שיקבעו לו זמן וחילוק זה מבואר בדברי הרמב"ם בפרק הנזכר ובדברי רבינו בסי' הנזכר ב"י
טור שם וכ' הב"י ופשוט הוא
שם ושם וכתב ה"ה מבואר בהגוזל ומאכיל (דף קי"ב ע"ב) ואי אמר לא אתינא וכו'