Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 106
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ל' הרמב"ם ריש פ"ג מהל' מלוה
וכ"כ הרי"ף בפרק הכותב כ"כ הטור בשמו בס"ד
טור שם שכן פי' הרא"ש דברי הרי"ף מ"ש אי מצי לשדורי ליה ולאודועי'
שם בשמו כ"כ בפרק הנזכר ובתשובה כלל ע"ג סימן ג' לפי שהוא לטובת הלוה לפי שמן הדין היה לירד לנכסיו מיד משום נעילת דלת משא"כ הוצאת שער אדרכתא ואחלטתא של המלוה לשלם שהוא לתועלתו אם לא שהתנא ממ"ש בשם רבי ירוחם נ"ג ח"ד בשם ד"מ ☜ואם נפטר הנתבע התובעו לדין צריך לשלם שכר השליחות ב"י בס"ד בשם תשובת הרא"ש סמ"ע
כרבא אמר רב נחמן אפי' ב"ח שלא יהא כל א' נוטל מעותיו של חבירו והולך למ"ה ואתה נועל דנת בפני לווין וכן פסק הרי"ף דקי"ל כרב נחמן בדיני והביא עוד ראיות לזה וכתב הרא"ש וכן עמא דבר
מפני התקנה ה"ה שם
טור ס"ב בשם הרמ"ה
שם בשם בה"ת שער ט"ו דב"ד בכלל באי כחו הן
ל' הרמב"ם שם דין ב' וכתב ה"ה שכל דבר שנאמן הנתבע לומר עליו פרעתי בלא ראיה אע"פ שצריך שבועה אין גובין אותו שלא בפניו שמא יבא ויטעון פרעתי
כדאמרינן קיימו שטרייכו וחותו לדינא (כתובות דף י"ט ע"א) וכן עיקר וכן העלו מקצת המפרשים ז"ל ה"ה
שאם לא היו יודעין כן לא היו יכולין להזקק לנכסיו בלא ידיעתו
כפירוש הרא"ש בדברי הרי"ף וכמ"ש בסעיף דלעיל
גם כן פשוט הוא ה"ה שם
טור סעיף י בשם תשו' הרא"ש כלל פ"א סימן ז':