Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 125
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כמימרא דרב דתניא כותיה גיטין דף י"ד ע"א
וכתב ר' ירוחם נכ"ח ח"א דה"ה אם נתן לשלוחו שטר מתנה או שום שטר שיתננו לפלוני וא"ל זכה לפלוני כמ"ש המחבר ס"ו סמ"ע בשם ד"מ
טור כ"כ הרי"ף והרא"ש שם מסוגיית הגמרא שם ע"ב
(פי' דאף על גב דבשאר שליחות כשמת הלוה יכולים היורשים לבטל השליחות כדלעיל ר"ס קכ"ב שאני הכא כיון שזכה זה בשבילו ש"ך)
שם במימרא דרב דלעיל ותניא כוותיה
טור מעובדא דדוסתאי בר ינאי שם ע"ב
שם בשם הרמב"ם פט"ו מה' מלוה ולוה דין ב' ופי' שניהם חייבים באחריותו דהיינו רצה מזה גובה רצה מזה גובה וכ"כ ה"ה בשם הרשב"א וכן פסק שם בהג"א בשם א"ז
וכן הוא במרדכי וכן מצאתי מוגה בש"ע א"מ ז"ל
מעובדא דדוסתאי הנזכר לעיל
טור ס"ד וכ"ב הרמב"ם בספ"א מהל' שכירות מאוקימתא דר' זירא שם ע"א
משום דא"א רוצה שיהא פקדונו ביד אחר שם בגמרא
שם בשם הרמ"ה וכ"כ הרשב"א והר"ן ספ"ק דגיטין
שם ס"ה בשם בעה"ת בשער נ'
מבואר לעיל סימן פ"ו
אבל אם הניח נכסים הרי התובע גוב' מהם ואין יורשי המשלח תובעין את השליח וה"ל כאלו אביהם חי ומוציאים מידו
שם בשם הרמ"ה דכיון דא"ל הולד כמאן דא"ל זכי דמי או הולך ע"מ שתתנו לפלוני דמי ואי מקיים תנאיה זכי ואי לא לא זכי וכאלו לא יצא מיד הלוה או הנפקד ולזה הסכים הב"ח דהל' רווחא כל היכא שעבר השליח ע"ד משלחו בטל השליחות מעיקרו
שם ס"ו מימרא דאביי גיטין דף ל"ב ע"ב
שם הב"י לא כ' מוצא הדין ונלע"ד שנלמד ממשנה ולפיכך אם א"ל הבעל אי אפשי שתקבל לה אלא הולד וכו' שם דף ס"ב ע"ב
מהירוש' פ' הזהב ופ' שם המרדכי ☜דלא מקרי עני אלא א"כ אין לו מאתים זוז
ל' המחבר וכן הוא בירושלמי
שם ס"ז בשם ר"ת כ"כ הרא"ש והר"ן בשמו סוף פ"ק דגיטין וביארו שם טעמו ור"י הביא ראי' לדבריו מהתוספתא:
שם ופי' ברשותו של שליח
שם ס"ט בשם הרמ"ה כ"כ התוס' בשם ר"ת בפרק קמא דגיטין דף י"א סוף ע"ב וכ"כ המרדכי שם בחד תירוצא וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת גבי הא דתנן האומר תנו מנה לאיש פ' וכו' שם דף י"ג ע"א
טור ס"י ברייתות ואוקימתא דרב פפא שם דף י"ד ע"ב וכפרש"י שם וכן כתב הרי"ף והרא"ש
שם סי"ב וכאוקימתא דרב זביד שם וכ"כ הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם בפ"י מהל' זכייה דין י"ב דס"ל דכל הני אוקימתא לא פליגי אהדדי לענין דינא אלא מר מוקי לה הכי ומר הכי
שם וכ"כ התוס' שם ריש ע"ב ומפור' בטעמו שם
שם בשם הרמ"ה משום דאינו דומ' לשאר מתנת ש"מ שאינו נותן במסיר' ואינו מוציא הממון מתחת ידו הלכך אינו קונ' עד לאחר מיתה אבל זה שהוציא הממון מתחת ידו ודאי דעתו שיקנ' מיד