Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 132
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשון הטור וכ"כ הרמב"ם פכ"ז מהל' מלוה ולוה דין ט' וכתב ה"ה שלמדו זה כל המפרשים ז"ל מהרבה מקומות ומהם מהמשנ' שבפ' החובל (בבא קמא דף פ"ז ע"ב) העבד והאש' שחבלו באחרים וכו'
שם ושם ודין י"א וביאר שם שאין לקטן דעת כדי לשעבד עצמו בדבר שאינו חייב בו וכתב ה"ה ואינו דומה למתנתו שהיא קיימת במטלטלין ממ"ש וכו' משום דהתם מדעת גמר ומקנ' ומוציא הדבר מרשותו אבל כאן אינו אלא שעבוד וכו'
בעיא דשלח לי' אבוה בר גניבא לרבא בסוף יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ט ע"א) ולא אפשטא וכתבו הרי"ף והרא"ש ובעיין לא איפשטא הלכך מלוה ע"פ לא גבי מיניה דאיהו דאפסיד אנפשי' דלא אבעיא ליה לאוזפי בלא שטרא וכ"כ הרמב"ם שם דף י"ג וכתב שם ☜ ואם היו אותן מעות הלואה עצמן קיימין יחזירו אותה למלו' וכתב ה"ה בדברי רבינו שרירא ורבינו האי ז"ל וכו' ואפשר שיצא להם מע"ש בגמרא שם לותה ואכלה וכו' דמשמע דלא איבעיא אלא דוקא באבלה אבל איתנהו בעין מחזירין למלוה
רמב"ם שם פכ"ה דין י' ומבואר במ"ש בסימן ע"ז ס"ג
טור בשם הראב"ד שם בהשגתו שדנין בזה כפי המנהג ולמדין מן העכו"ם וה"ה בשם יש שדחקו והעמידו וכו' שאין ראי' להרמב"ם מדין האחין שחלקו ובא ב"ח וכו' ב"ב (דף ז' ע"א) והביאו ראיה מהתוספתא שם תניא המלוה את חבירו ע"י ב' ערבים וכו' ואם אמר ממי שארצ' וכו' וזה דעת הרמב"ן ז"ל וכ"כ הטור בשמו אבל הרשב"א הסכים לדברי רבינו וחולק בין ב' ערבים לשנים שלוו
שם ס"ה בשם הרמב"ם שם דין א' וכתב ה"ה זה דבר פשוט ולא מצאתי מבואר
טור ס"ו בשם הגאונים וכתב וזה נוטה לדברי הרמב"ם ז"ל שיכול לגבות כל הממון מאיזה מהם שירצה כמ"ש בס"ג: