Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 171
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם ריש פ"א מהל' שכנים וכ' ה"ה זה פשוט ומבואר במשנה פ"ק דב"ב (דף י"א ע"ב) ואע"פ שלא נזכר שם קנייה והפקר ומתנ' בפירוש כל שהן שותפין בקרקע מאיזה טענה שיהיה:
ב) גם זה באותה משנה ולא את הטלית
ולא הוי קנין דברים כי כ"א הקנה חלקו לחבירו בתשמיש שם ברשב"א
ד) כן פי' הרב המגיד שם כמו שנתבאר פ"ק בסוגיא בראש המסכת ומבואר בהל' על זאת המשנה וכתב מהר"ם בתשוב' ☜דחדר הוי כדי חלוקה אפי' אין לכל א' ד' אמות דחדר אינו עשוי אלא להצניע חפצים כמו תיבה בעלמא סמ"ע וע"ל ס"ה
ה) שם דין ד' ומשנה שם דף י"א ע"א וברייתא שם דף י"ג ע"ב
ז) טור ס"ס קע"ב
ח) כן כתב הרמב"ם שם ריש פ"ב והוא מימרא דרב אסי א"ר יוחנן וברייתא שם בגמרא ולי צ"ע שהרי הרמב"ם כתב דין זה בחצירות הכפרים ושאין הדין כן בחצירו' שבמדינו' כמ"ש ה"ה שם בשם הרב אבן מג"ש
ט) שם ושם במשנה כת"ק
י) מימרא דאבוה דשמואל ותניא כוותי' שם דף י"ב ע"א וכ' ה"ה ופירש"י ז"ל כרם פרדס ומוכרח הוא בגמ' והמחבר שכ' למט' בפרדס אילנות יש לומר שהוא הדין לשדה אילן שהדין כן שהרי לא מצינו שם פרדס על כרס לבד ונכון הוא:
כ) כן הוא ברמב"ם
ל) מימרא דרב יוסף שם:
מ) מימרא דרבא בר קסנא שם
נ) שם דוולא א"ר נחמן וכו' וכפי' התו' בשם ר"ת
ס) טור ס"ג בשם הרמ"ה
ע) ג"ז שם ס"ד בשם הרמ"ה וכ"כ הנ"י בשם הרא"ה וז"ל ואצ"ל שיש להם לחלוק בענין שיש לו דרך שלא יפרח באויר או שיקחנו במא' מנה או שיצטרך לבנותו והא דאמרי' אין להם דרך זה על זה בשהי' לו דרך ממקום אחר או שנתרצה לחלוק וכן הסכים הרא"ש ושאר רבותינו
פ) ל' הרמב"ם בפ"א מהל' שכנים דין ב' וכתב ה"ה דין זה מחלוקת בגמרא וכן נפסקה הלכה (שם דף י"ג ע"ב) יש בו דין גוד או אגוד במה שאין בו דין חלוקה וכו' והעיקר כדברי רבינו שכל אחד יכול לקצוב הדמים לרצונו ולומר לחבירו או קנה כשיעור זה או מכור הן חסר הן יתר משומת בית דין
צ) כתב הכ"מ שם נרא' שרבינו מפרש גוד או אגוד בפי' הערוך דהיינו משוך או אמשוך שהוא אומר לו אני קוצץ כך דמים בעד חלקך או תמכרהו לי בעד זה הסך או אמכור לך חלקי בזה הסך ורש"י פירש בענין אחר
ק) כ' ה"ה נתבאר בהלכות שהכל תלוי בתובע ואפילו היה חבירו עני ואין ידו משגת וכן הסכימו האחרונים ז"ל
ר) כ' ה"ה ברייתא שם (דף י"ג ע"א) בזה הלשון אם עשאן לשכר השכר לאמצע ופי' המחבר כל זמן שירצו לעמוד בשותפות אבל אם רצו אחד מהן לומר גוד או אגוד שומעין אע"פ שהדבר עומד לשכר וכן דעת הרשב"א וכ"כ הרב אבן מג"ש אלא שאמר שהדבר צ"ע ופירש עשאן לשכר שהן גדולים וראויין להשכירן עשאן לעצמו קטנים וראוין לעצמו ואורחא דמלתא נקט לא שתהא כוונת האב מעל' ומוריד בזה כך פי' הרשב"ם ז"ל וכ"כ התוס' שם
ש) שם בשם הרשב"א בשם הרב רבי' יונה
ת) נתבאר בגמ' שם ע"ב:
א) שם וכתב ה"ה זה פשוט וכ"כ רבו ז"ל
ב) שם וכ" ה"ה כבר נתבאר זה למעלה דכל שהן שותפין משכירין אותו מקום והשכר לאמצע
ג) ב' ה"ה בגמ' (שם ע"א) מאן דלית ליה דינא דגוד או אגוד יש לו חלוקה בזמני' וכ' הרב אבן מגש ז"ל אע"פ שהלכה כדברי האומר דין גוד או אגוד בזמן שאין אחד מן השותפין אומרים כן יש לנו דין חלוקה בזמני'
ד) וכ"כ הרב המגיד בשם הרב אבן מגש ושכ"כ הרשב"א ז"ל שאין חלוקת הדירה בפחות משנ' לשנה
ה) טור ס"ט בשם תשובת הרא"ש כלל צ"ח סימן ד'
ו) ל' הרמב"ם שם דין ב' וכתב ה"ה כ"כ רבו ז"ל והוא האריך בטעם זה וראיה מן הברייתא דמרחץ הנזכרת למעלה בעני ועשיר שאין שם חלוקת ימים כיון שיכולים להשתמש בו באחד
ז) וכ"כ ה"ה בשם רבו והמפרשי' כיון שאין שניהם מסכימי' למכור או לחלוק אין להם דרך אחר אלא חלוקת הזמנים וכופין זה את זה בכך
ח) שם פ"א דין ג' כתב ה"ה הראב"ד משיבו בזה וכתב וגם זה הדין נפשו אותה ויעש וכו' ומ"מ כתב הרשב"א ז"ל בתשוב' להעמי' דברי המחבר שיכול לומר כששכרתי הייתי סבור שהייתי יכול לקבל שותף עמך ועכשיו איני יכול לקבל וכיון שהם סתם קנו או שכרו יכול לומר. כן ונכון הוא אלו דבריו ז"ל ועוד אני מוסיף וכו' ועל כל הכלל יכול לומר לו סמוך הייתי על דין גוד או אגוד ונשתתפתי עמך:
ט) סעיף ל"ה והראב"ד שם בהשגתו:
י) שסתם המחבר שם כדעת הטור וצ"ע
כ) ל' הטור סעי' י"ג וי"ד
ל) בריית' שם דף י"ג ע"א וכרשב"ג וכדמוקי לה שם לעולם כדקתני וכו' וכ"פ הרי"ף משום דמסתבר טעמי' וכ"כ הרמב"ם בסוף פ' הנזכר וכ"כ הטור בשמם.
מ) שם בשם ר"ח וכ"כ הרא"ש בשמו שהסכים לדעת הסוברים כן כיון דקי"ל יחיד ורבים הלכה ברבים לית לן לאכרועי טעמ' דיחידאי מסברא דנפשי' וחדרב' שיט' התלמוד כת"ק וכו' ולזה הסכים הרא"ש וכ"כ ה"ה בשם י"א.
נ) שם סט"ו בשם ה"ר יונה וכ"כ ה"ה שם שיש שכתבו כך וזה דעת הרב רמב"ן ז"ל בזה
ס) שם סט"ז בשם הרמ"ה וכ"כ המרדכי בשם מוהר"מ בפ"ק דבתרא שם:
ע) סי"ז בשם הרמב"ן כ"כ בפ"ק דבתרא שם וכ"כ ה"ה בשמו בפ"ה משכנים:
פ) טור ובשם הרא"ש דבחצר כזה לא שייך בו גוד או אגוד שאין בית בלא חצר וכתב עוד הטור שיוכל לומר שאינו רוצה לקנות בדמים מה שאין בו כדי תשמישו וכ' הב"י שגם הרמב"ם יודה בזה אלא מיירי במוקצ' שאחורי הבתים או חורבה לעצמה:
צ) שם סעיף כ"א עובד' דר' בר חנינא ורב דימי בר חנינא וכו' לקמיה דרבא שם דף י"ג ע"ב
ק) שם כ"כ הרא"ש שם וכתב הב"י ופשוט הוא שהרי הטעם שהזכירו דלמר בעי תרווייהו:
ר) שם סכ"ב כ"כ הרא"ש שם בפסקיו:
ש) שם בשם הרמ"ה:
ת) גם זה שם סכ"ג בשם הרמ"ה ושכ"כ ה"ר יונה ושכ"כ רב האי בתשובה:
א) שם בשם הרמב"ן:
ב) שם סכ"ו בשם תשובת הרא"ש בכלל ל"ח סי"ג וע' עוד מדינים כאלו בסי' פ"ו סעיף מ"א:
ג) שם סעיף ל' וכתב הטור בשם הרמ"ה ☜דאם הנתבע מבקש זמן נותנין לו אע"פ שהתובע רוצ' ליתן מעות מיד ונ"מ דלמא עד הכי והכי אתרמי ליה לנתבע זוזי למיגד ביה וכו' וכתב עוד בסעיף ל"א בשמו ☜ואי טעין תובע לוגדיה ניהליה מהשתא ולבתר ל' יום על מנת דאי לא מייתי לי נתבע זוזי תוך ל' יום למיג' בהו תהוי דידי מעכשיו ולאחר ל' יום דלא צייתינן ליה אפילו אי שביק מהשתא זוזי בבי דינא אלא אי לא יביא הנתבע מעות לאחר ל' יום חזר דינו לישאל גוד או אגוד כדמעיקרא וכ' עוד וכי תבע חד לחברי' בדינא דגוד או אגוד ☜אע"פ שנתרצה השני לגוד או אגוד כל אחד יכול לחזור בו כל זמן שלא הקנו זה לזה באחד מן הקנינים סמ"ע וכ' מהתימא שהמחבר ומור"ם השמיטו:
ד) שם סעיף נ"ז:
ה) שם בשם תשו' לרב האי:
ו) שם בשם תשובת אביו הרא"ש וכ"כ ר"ת:
ז) הרשב"א בתשובה וביאר שם לפי שאם אין יציא' וביאה יצטרך לפרוח באויר ונמצא שהפסיד את ביתו וכן אם אין מקום לפרוק שם משאו אינו בית וכו':