Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 191
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם פ"א מה' מכירה דין ז' ברייתא פ"ק דקידושין דף כ"ו ע"ח
ב) אע"פ שאין השטר שוה כלום שם ברמב"ם ובטור ושם בברייתא
ג) שם ושם ואוקימתא דרב המנונא שם
ד) מימרא דשמוחל לא שנו אלא שטר מתנה וכו' סוגיא דגמ' וכתב ה"ה ודע שאע"פ שהמוכר לא עייל ונפיק אזוזי לא קנה וכו' ואי מתנה ואמר אי בעינא בשטרא אקנה תנאו קיים כדלעיל סי' ק"ץ ☜ואם מקנה לו שדה בחוב שחייב לו המוכר קנאו בשטר לחוד שודאי גמר להקנותו לו בחובו ב"י בשם ת' הרשב"א סמ"ע:
ה) דעת העיטור והרמב"ן והרשב"א והר"ן וה"ה בשם המפרשים
פי' שכותבים ומכרתי או נתתי דקנו ולא אמרינן דאינו אלא ל' הודאה שהודה שכבר מכר:
ו) כן הוא בר"ן וביאר שם וכשנכתב אותו שטר קונה בכסף משעה ראשונה
ז) הרשב"א וראי' מסוף פ' בתרא דכתובות (דף ק"י ע"א) מאחר שנהגו כן הלוקח נאמן לומר נתתי דמים מאחר שהשטר מקויים בידו מסי"א
ע"ש יבמות דף נ"ג ע"א ובנ"י אברייתא מה שאירש מאבא מכור לך שכתבו אפי' נתאכלו המעות קנה וכ"פ בא"ה ריש סי' מ' ופשוט בקידושין דף נ"ט ועיין בסמ"ע מ"ש בזה: