א) ל' הרמב"ם פ"ה מה' זכייה ומתנה ד"ח ממימרא דרב נחמן פ"ד דכתובות דף מ"ד ע"ב וכדמפרש לה רב פפא ובגמ' שם:

ב) כמבואר לעיל ריש סי' ל"ט:

ג) כמבואר בסי' קע"ה סעיף כ"ד:

ד) כגון לענין דרך דאפי' למ"ד מוכר בעין רעה מוכר נותן בעין יפה נותן כן כתבו התוס' שם:

ה) כן כתבו התוס' שם דאם יראה שתיהן אית ביה דינא דבר מיצרא דאפי' מתנה שכתוב בה אחריות אית בה דינא דבר מצרא וכ"כ ה"ה שם בשם יש מי שפירש ויש חולקין בזה ושהרשב"א כתב שמא שאני הכא דכתב לו שטר מתנה מוחלט לכך כתב שאם יערער עליו בן המצר שלא יהא המכר מכר ויזכה בו מכח מתנה זו דהניחו בצ"ע וכ"כ הב"י בשם הר"ן שכן כתב בשם רב נטוראי גאון וכתב עליו לא נתחוורו דבריו והבי' גם דברי והרשב"א:

ו) וביאר שם דהוה כאלו אוסיף ליה דיקנא שהרי הוצרך לכתוב השני בשביל אחריות ואי בעי בהאי גבי דאי בעי בהאי גבי ולזה הסכים הטור וכ"כ הב"י שהדברים נכוני' ולעד"נ ג"כ כדעת המחבר ב"י ג"כ בחלוק' ראשונה כדעת הי"א שכתב ה"ה וכדעת הרב נטוראי גאון שכתב הר"ן בשמו לכן לא חילק בזה:

ז) שם ברמב"ם:

ח) מימרא דרב פפא שם ומודה רב נחמן וכו' וכתב ה"ה פי' ואם הוא שטר מכר ובא לגבות מחמת האחריות וגובה העיקר מזמן ראשון ותוספת מזמן שני כן כתבו רוב המפרשי':

ט) מימרא דרב נחמן שם:

י) כרפרם אימר אודויי אודי ליה פי' שהשטר הראשון שקר וכתב ה"ה פסק המחבר כרפרם מפני שקרקע בחזקת בעלים ראשונים עומדת:

כ) שם דין ו' כתב ה"ה דין זה מתבאר בפ"י דכתובות (דף צ"ד ע"ב) בעובדא דאימא דרמי בר חמא ופרשוה בהלכות בשאין בה קנין ע"ב וכפירש"י שם דלא נודע למי מסר תחלה שטר מתנה דאם היו יודעים למי מפר' תחלה באותו יום היה הוא זוכה בשדה כמבואר בסעיף שאחריו ודלא כמ"ש המחבר בכ"י:

ל) כ' ה"ה אע"פ שידענו איזה מהם נכתב ראשון כיון שלא ידענו שעת המסיר':

מ) וכתב ה"ה פסק כשמואל שם דקי"ל הלכתא כשמואל בדיני וכדמפרש טעמיה שם בגמרא דס"ל כרבי אליעזר דעידי מסירה כרתי וכו' ואע"ג דאפשר נמי דבבת אחת נמסרו שניהם וזכות שניהם חלה בבת אחת מ"מ הא מילתא לא שכיחא ודינא דשוד' שכיחא טפי כן פירשו ז"ל:

נ) שם דין ז':

ס) כתב ה"ה זה פשוט דמשעת הקנין שעבד נפשי' ומבואר בהלכות:

ע) כרבי אליעזר דעידי מסירה כרתי וכמו שכתבתי לעיל: