Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 242
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הטור ופשוט בפ"ג דב"ב דף מ' ע"ב:
ב) שם בשם ה"ר יונה:
ג) מבואר מהא דאפי' במתנה טמירת' אמרי' דבטלה אלמא בגילוי דעת כל דהו בטלה המתנה:
ד) פשוט שם בגמ' אי דגיטא ודמתנת' גילוי מילתא בעלמא היא:
ה) טור וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מהל' מכירה ד"ג וביאר שם שאם אינו רוצה להקנות בכל לבו לא קנה המקבל מתנה
ו) טור ס"ג והם דברי הרא"ש בפסקיו שם בפ' חזקת
פירוש לאפוקי מצוה מחמת מיתה כדלקמן סעי' ו':
ח) מימרא דרב יהודה שם
ט) כרב אשי ומסקנת הגמ' והלכתא חיישינן שם ריש דף מ"א ודין מצוה מחמת מיתה מבואר בסוף סעיף ו' וע"ש:
י) כלישנא בתרא משמיה דרב יוסף שם ד' מ' ע"א
כ) ל' הרמב"ם בפ"ה מהלכו' זכייה ומתנה דין ב' ממימרות הנ"ל וכמ"ש הרב המגיד שם דמ"ש המחבר שם קרקע אינו אלא מפני שאין שטר מועיל במטלטלין בלא קנין והוא הדין לקנין מטלטלין ודאי בשצו' להסתירו
ל) טור ס"ו ובשם הר"ר יוסף בסברא אחרונה ושלזה הסכים הרא"ש וכן כתב הרמב"ן בשם תשובה לגאון ובשם ר"מ וכן כתב ה"ה שם והר"ן בשם ר"ת וכן כתב ר"י נט"ו ח"ב:
מ) שם סעיף ז' בשם ה"ר יונה וכן כ' נימוקי יוסף בשמו בפרק חזקת ☜
פירוש שלא ציוה על המסירה שתהי' בפרהסיא וכן פירש הסמ"ע
נ) שם ס"ח בשם אביו הרא"ש והעתיקן המחבר כהלכתן כמו שכתב בפסקיו בפרק חזקת וכן כתבו התוס' שם בד"ה איכא דאמרי וכו':
ס) ל' הרמב"ם שם ריש פ"ט וכ' הרב המגיד מבואר בהלכות פרק חזקת בשם רבינו האי גאון ודוקא שצוה לגלותה לאחר מיתה ☜הא אם צוה להסתירה בסתם לא קנה וכו':
ע) שם ד"ב וכתב ה"ה בשם רב האי גאון
פירושו מבואר בסי' ר"ן ס"ז ובהגה שם ס"ה
פ) כתב הר"ן מדאמרי' (שם) לא מגבינן בה דלא אמרינן לאו כלום היא וכו'
צ) וביאר דאיגלאי מילתא דלאו למתנה טמירתא איכוון אלא דעתו הי' להקנות ושכן היה דן הרי"ף וכ"כ נמוקי יוסף וכיוצא בזה כתב הרמב"ן וכן הרשב"א בתשוב' סי' תתקצ"ד
ק) ל' הרמב"ם שם פ"ה ד"ג ממסקנת הגמ' שם סוף ד' מ' אבל הכא מר ניחא ליה דליקני ומר לא ניחא ליה דליקני
ברמב"ם שם לא כתב או סתם כי מבואר כמו שכתוב אחר כך אפי' היתה וכו'
ר) שם הרמב"ם ומבואר במ"ש לעיל
ש) שם דין ד' מעובדא דההוא דאזל לקדושי איתתא וכו' לקמיה דרבא וכו' ומסיק ולא היא התם מוכחא מילתא דמחמת אונסא וכתב הרב המגיד ופי' המחבר התם הויא מתנת הבן מודעא משום דעובדא גופה מוכחא דאיכא אונס ומיהו אי לאו מתנת הבן היינו אומרים שאונס זה לאו אונס גמור הוא שאם ירצה לא ישאנה ולא יתן לה נכסיו אלא גמר בלבו ונתן אבל כשכתב לבן מסותרת בטל מתנתא מדין מודעא וכן פירשו ז"ל ועיקר עכ"ל וכמ"ש הרמ"א בהג"ה
ת) היא עובדא דלעיל ממש
כן הוא ברמב"ם שם: