Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 248
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם פי"ב מה' זכייה ד"ג וכתב ה"ה פסק כרשב"ג דאמ' הכי בסוף פ"ח דב"ב (בברייתא ריש דף קנ"ז):
ב) שם ד"ד ושם בגמ' דף קכ"ט ע"ב שלח רב אחא בריה דרב עוירא וכו':
ג) ואם ☜מתנה הנותן באם יצא בנו מהבית יזכו בו עניים אזי מיד שיצא מהבית זכו בו עניים סמ"ע בשם ב"י וד"מ בשם תשובת הגאונים:
ד) וכתב ה"ה שכן פירשו הגאונים ז"ל ועיין בסימן רצ"ג ס"ו ובהג"ה:
ה) וכתב ה"ה וכתבו ז"ל שאפי' היה השני ראוי ליורשו ג"כ אינו כלום ומוכרח הוא בסוגיא ושכ"כ הרא"מ:
ו) שם ד"ה כתב ה"ה שלא אמרו הגאוני' שהמתנה היא כירושה אלא בש"מ שדבריו קיימין בירושה אבל הבריא שאין דבריו קיימין אם אתה עושה המתנה כירושה אף היא אינו כלום וזה ברור:
ז) שם ו' דין ו'
ח) כ' ה"ה זה כ' לתרץ הקושיא שהקשו רבים מברייתא שם האומר תנו שקל לבני בשבת וכו' ואם אמר אם מתו וכו' אין נותנים להם אלא שקל והקשו הלא אף המתנה היא כירושה לבניו ואין לה הפסק ותירץ רבינו דאיירי שפירש ואמר לא משום ירושה וכו':
ט) כ' ה"ה זה נמשך אחר מה שאמור למעלה וכאן הובאה הברייתא:
י) שם מברייתא שם
כ) כן הוא בברייתא שם וכ"כ הטור והרמב"ם כתב הדין בשנים וכת' ה"ה ורבינו כ' הדין בשנים לפי שדי ביאור בכך
פירו' אם מת השלישי הנכסים של יורשי שני כשמת אחר הראשון ה"ה שם:
ל) שם ד"מ וכת' ה"ה מפורש שם (ב"ב דף קל"ז ע"א) כרשב"ג
מ) שם דף ט' ממימרא דאביי איזה רשע ערו' וכו' שם ופי' רשב"ם אבל הראשון כיון שהדין כן והוא מכרו או נתנו להנאתו לא מיקרי רשע משא"כ המשיאו עצה דלא לו הנאה
נ) מימר' דרבי זירא א"ר יוחנן שם ופי' מ"ש אפילו אע"פ שהמשחרר עבדו עובר בעשה לא אמרי' למיעבד איסורא לא יהבי כך ומבואר זה בגמ' ה"ה
ס) מימרא דרב יוסף אמר רבי יוחנן מהו דתימא לישוינהו איסורי הנאה לא יהבי לך קמ"ל שם
ע) שם דין י' וכתב ה"ה זה הוציא ממעשה דרב ביבי (שם ב"ב דף קל"ז) דאזל ואקנייהו לבנו וכו' ואפילו רשב"ג לא אמר אלא לאחר וכו' והטעם נראה מפני שכוונת הנותן כשאמר ואחריך לפלו' לא היה בדעתו שיוכל המקבל ליתן ליורשיו שא"כ לא עשה ולא כלום בשיורו שכל מה שיש לאדם נותן לבניו וכו' ואעפ"י שיוכל ליתנה לאחרים אין אדם חוטא ונותן לאחרי' זה דעת רבינו וכן פירש ר"ח ז"ל אבל לעצמו לא ובנו כעצמו ונראה שאין גי' רבינו לבנו קטן אלא לבנו
פ) ממימרא דרבי יוחנן וכדמפרש אביי טעמיה שם ע"א
צ) כ' ה"ה לא מצאתי מבואר. ומ"מ נראה דפשוט הוא כיון שיכול לסלקו במעות דאי לא כשאמרו למכור יאמרו לשעבד דעדיפא ליה טפי שאינו מסתלק עתה לגמרי אלא ודאי כדאמרן וכ"כ ז"ל דרך פשיטות:
ק) שם וכתב ה"ה ג"ז נמשך אחר האמור למעלה
ר) לשון הטור ס"ו כ"כ הרי"ף על הא דא"ר אלעזר כל האומר אחריך וכו' שם דף קכ"ה ע"ב ולית הלכתא כוותיה ודייקינן מינה וכו' הא אמר מעכשיו מוחזק הוי וכ"כ הרא"ש שם וכ"כ הרמב"ם שם די"ב וכ"כ בשם ר"ח
ש) שם בשם הרמ"ם:
ת) הטעם משום דלא זיכה לג' אלא אחר שבאו ליד השני וכיון שלא באו ליד השני מעולם שהרי מת בחיי ראשון לא זכה הג' והראשון לא היה לו בקרקע זה כי אם פירות בחייו בלבד הלכך יחזירו ליורשי נותן:
א) מעובדא דרב ביבי שציינתיו לעיל וכפירוש רשב"ם שם ועיין במ"ש בסעיף ט' בשם ה"ה
ב) וביאר שם דהוי כאומר ואחריך לי או ליורשי כ' בית יוסף סי' רמ"א מחס"ו בשם תשוב' רשב"א על ראובן שהלוה לשמעון ולוי ויהודה בניו מנה ומשכנו לו בתים ואח"כ מת ראובן וקודם שחלקו הירושה כ' שמעון ללוי שטר מתנה מכל מה שירש מאביו עמד לוי ותבע משמעון חוב זה וכו' ופסק דהדין עם שמעון מפני שעם גמר מיתתו דאב זכה במה שהיה חייב לאביו ונמחל שיעבודו מקודם סמ"ע בשם ד"מ ושהאריך בזה:
ג) ל' הרמב"ם שם פי"ב מהל' זכייה דין י"ב מימרא דאביי פי"א דכתובות דף צ"ה ע"ב
ד) גם זה מימרא דאביי שם
ה) כתב ה"ה דמ"ש שם הבעל מוציא מיד הלקוחות וכו' פירש רבינו דלאו דוקא שידונו הב"ד בהתחל' שהבעל מוציא מהלקוחות ואחר כך אחריך וכו' דאפוכי מטרתא ואטרוחי בי דינא בכדי בודאי לא מטרחינן אלא מעמידין אותה ביד הלוקח ונראה שאפי' אחריך רוצה שיהיה של בעל אין בדבריו כלום:
ו) שם בפי"ב מה' זכייה די"ב ושם בפ"ח דב"ב דף קנ"ה ע"ב וכ' ה"ה גירסת הגאוני' ז"ל בזה המעשה ההוא דאמר נכסי לסבתא ובתרה לירתאי הוה לה ברתא וכו' והוכיח ה"ה שאין הדין הנזכר למעלה (שם דין י') בפ' השני במעשה דרב ביבי אמת (והביאו הרמ"א בהג"ה לעיל סעיף ד' סעיף קטן א') שהרי זה אמר ואחריה ליורשי ואע"פ כן אמרו בגמ' שהיתה הראשונה יכולה למכור כו':
ז) כתב ה"ה מפני שהראשון יכול למכור
וכ' ה"ה והטעם מפני שאמר ואחריה ליורשי או ליורשי' כפי חלוק הגרסאות שהוא נמשך אפילו ליורשי יורשין אבל אם אמר אחריה לבת כיון שמתה הבת בחיי הראשונה זכו בהן יורשי ראשונה
הן דברי ר"ח והרי"ף ז"ל
ח) שם פי"א דין י"ב פשוט שם בב"ב בפ"ט דף ק"נ ע"א.
ט) כתב ה"ה בעי' שם אם הוא כקרקע או כמטלטלין ולא אפשט' אבל בהלכות פשוט שהוא כמטלטלים ומ"מ כשלא אמר כל המטלטלים כיון שאפילו חיטי ושערי אינן בכלל מכל שכן עבדים:
י) שם דין י"ד ושם בגמ'
כ) שם דין טו ומפורש שם בגמ' ע"ב ודף קנ"ה ע"א:
ל) בעיא שם כיון דאסור לזבוני לאו נכסי היא או דלמא כיון דמזדבן ללמוד תורה ולישא אשה נכסי היא ולא אפשיט' ויד בעל השטר על התחתונה:
מ) תשובת הרשב"א מחודשים ס"ד:
נ) ברייתא בפ"ק דבבא קמא דף י"ב ע"ב וכלישנא קמא דרב איקא בריה דרב אמי וכמ"ש התוס' שם:
ס) טור סט"ז בשם תשובת הרא"ש כלל ט"ו סי' ב':
ע) וביאר שם כיון דדברי ש"מ ככתובים ומסורים דמו הוי כבריא שכתב שטר על השטרות וגם כאלו מסר השטרות ועיין בתשו' הרשב"א סי' תתק"י ובדברי ה"ה פ"י מהלכות זכייה דין ב' ובתשו' הרא"ש כלל פ"ג סימן ד':