Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 272
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם ריש פי"ג מה' רוצח ושמירת נפש
ב) בפרק ב' דב"מ ד' ל"ב ע"א במשנה ר' יוסי הגלילי אומר אם הי' עליו יתר ממשאו וכו' משמע דרבנן פליגי עליה וכן איתא שם בגמ' ע"ב ופסק כוותייהו
ברייתא שם ריש דף ל"ג כ' הב"י והרי"ף והרמב"ם השמיטו זה דאע"ג דפטורים באלו מטעם פריקה חייב בהם משום צער ב"ח בסמוך סעיף ח' וט'
ג) שם דין ב' ושם בגמ'
ד) שם דין ג' שם במשנה
ה) שם משנה שם דף כ"ט ע"ב לענין השבת אבידה ובגמרא דף ל' ע"ב לענין פריקה וטעינה
ו) מבואר במ"ש בסי' רס"ג ס"א
ז) מעובד' דרב ישמעאל בר' יוסי שם
ח) שם ד"ה משנה שם דף ל"ב ע"ב
ט) ברייתא שם דף ל"ג ע"א
י) שם ד"ו ברייתא שם
כ) כן הוא שם ובטור
ל) שם ד"ז משנה שם וכדמפרש לה שם בגמ' וברייתא שם ופסק כת"ק
מ) מימרא דרבה ב"ב חנה שם דף ל"ג ע"א
נ) שם ד"ח ונלמד ממה שיבא בסמוך
ע) ג"ז שם במשנה
פ) שם דין ט' ברייתא אוקימת' דגמ' שם דף ל"ב ע"ב
צ) וכ' הכסף משנה שם וממאי דאמרינן שם על רבנן ור"ש מדברי שניהם נלמד צער ב"ח דאורייתא ואע"ג דמותיב עלה הא שני כל האי דאותבי' וכו' וכן פי' הרי"ף והגאונים ומ"ש רבינו אינו זקוק לה היינו דוקא לטעון אבל לפרוק חייב משום צער ב"ח דאורייתא וזהו שכתב ואם לאו חייב לפרוק ולטעון דמשמע אבל ברישא אינו חייב בתרוויהו אלא בחדא דהיינו לטעון וסמך על מ"ש בסוף הפרק הפוגע בשנים מצוה לפרוק בתחלה משום צער ב"ח והאריך עוד להוכיח שאין לומר דרבינו סובר דצער ב"ח דרבנן וכו' אלא ע"כ לומר שהוא פוסק כרבנן דצער ב"ח דאורייתא
ק) ברייתא ואוקימתא דגמ' שם
ר) חייב אף בטעינה אבל בפריקה חייב משום צער ב"ח
ש) בטעינה אבל בפריקה חייב משום צער ב"ח וכמ"ש לעיל בשם הכ"מ וכיוצא בזה כ' הסמ"ע
ת) שם דין י"ג ברייתא וגמרא שם הדין והטעם
א) כגון דחזי ביה דבר ערוה יחידי דמצוה לשנאותו כן הוא שם בנ"י
פי' א"צ להקדימו אלא יפרוק תחלה משום צער ב"ח וכ"כ הסמ"ע וזה שלא כדעת הרמב"ם שאפילו בזה כתב שהוא מצוה להקדימו
ב) שם דין י"ד ברייתא שם ומימרא דרב ושמואל בר רב יצחק אמר רב בפ"י דפסחים דף קי"ג ע"ב בכ"מ הקשה א"כ הדרא קושית הגמ' שם בב"מ לדוכתא אי אמרת צער ב"ח דאורייתא מ"ל שונא ישראל מ"ל שונא עכו"ם וי"ל דהוה מצי לשנויי ישראל בחנם ולעכו"ם בשכר כמ"ש התוספות שם והרמ"א לעיל בהגה
כן הוא ברמב"ם שם פי"ג מה' רוצח ושמירת נפש דין י"ד
ג) ובכ"מ הק' דכי תראה חמור שונאך בפריקה מיירי כדכתיב רובץ תחת משאו ואלו קרא דטעינה לא כתיב ביה שונא כו' ותירץ דכיון דחזינן דלגבי פריקה השוה הכתוב שונא לאוהב אית לן למימר דה"ה לטעינ' שהוא כאוהב
ד) שם דין י' תוספת' כתבוה הרי"ף והרא"ש ריש פ"א דיני ממונות
פי' לילך להם ולהניחו כל זמן שלא נפל וכתב הסמ"ע ☜מכאן ראיה שבני העיר שנסעו יחד בכמה עגלות ונצטרך לעגלה א' לתקן דבר בעגלה או בסוסים שבעגלתו שגם העגלים האחרים ישהו עמו ולא יניחוהו לבדו
ה) שם דין י"א ברייתא שם דף ל"ו ע"ב
ו) שם דין י"ב ושם בברייתא
ז) כן הוא ברמב"ם
ח) פי' רש"י קרובה לעירה
ט) ל' הרמב"ם פרק י"ב מהלכות גזילה ואבידה דין י"א ברייתא פ"י דב"ק דף קי"ו ע"ב
י) פירש"י לבזזה שאם היו באים גם על עסקי נפשות מחשבין אף לפי נפשות כדין שכירות התייר
כ) והטור סי"ט כ' חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות כן כתב הרא"ש שם בפסקיו
ל) אם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין וכתב הסמ"ע ☜דבזמנינו כשנוסעין יחד מעיר לעיר על הירוד ובאים אנשי החיל לשודדן ואין שם סכנות נפשות גובים הכל לפי ממון ואם יש מנהג קבוע בין החבורות ילכו אחריו וכתב הב"ח אם עמד עליהם גייס לטרפם וטרף רק ממקצתן כולם חייבים ליתן לזה כפי החשבון ושהכי נקטינן ע"ש שהביא ראיה לזה וצ"ע
מ) שם דין י"ב ושם בברייתא ב"ק דף קי"ו ע"ב וכ' ה"ה ופי' רשאין וכו' שתנאן תנאי
נ) ל' הטור וכן פירש רש"י שם
ס) שם ברמב"ם דין י"ד ברייתא שם
פי' אם היה לזה אלף לטרין זהב ולזה אלף לטרין ברזל שהם שוין במשקל אם ישליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל
ע) שם דין ט"ז ושם בברייתא