Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 291
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) משנה בפ' ז' דב"מ דף צ"ג ע"א ושם בפ' ז' דף צ"ד ע"ב ובברייתא יליף לה מקראי
ב) ל' הטור ה"נ משנה שם בפ' ו' ד"פ ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפרק ב' מהלכות שכירות דין ח':
ג) מימרא דרב הוא שם דף פ"א ע"ב
ד) בעיא שם ולא נפשטא וכתבו הרי"ף והרא"ש ז"ל ולקולא עבדינן דפטור
ה) מפ"ד דב"מ בעובדא דשומשמי ד' מ"ט ריש ע"ב
ו) שם ברמב"ם הביאו הטור וכ' ה"ה כל מקום שתראה בדברי רבינו חרם הוא מתקנת הגאוני' ז"ל ולא נזכר בגמ' כלל
ז) טור ס"ג בשם תשו' הרא"ש כלל ב"ד סי' ב' וד'
ח) שם ס"ד משנה בפ' ד' דבבא קמא ד' מ"ז ע"ב
ט) כ"כ הטור בשם הרי"ף וכן כ' הב"י בשם הרמב"ם כרבי שם במשנה דהכי פסיק שמואל הלכתא כוותיה וכתב הרי"ף וקי"ל דהלכתא כוותיה בדיני:
י) שם ס"ה מימרא דרבא שם פ"ו דף ס"ב ע"א
כ) שם ס"ז בשם ר"י ושכן כתב הרא"ש מדאמרי' הנח לפני הוי שומר חנם כע"ש לעיל סעי' א' ויתבאר יותר בסי' ש"ז
ל) שם בשם הרמב"ם בפרק ב' מהלכות שכירות דין ח' וכ' ה"ה מימרא דרבי אליעזר בפ' ח' דבבא מציעא (דף צ"ט ע"א) ופי' שאם היה משאיל שוב אינו יכול לחזור וכו' וכן שמתחייב השומר משעת משיכה ולא קודם והא דמחייבי' באומר הנח לפני כ' ה"ה שם בשם הרשב"א יראה לי דהניח לפניו בסימט' ובתוך ארבע אמותיו וא"נ בבהמה וכשאמר לי הכיש' במקל והיא תבא וכו' (ומבואר בסימן ש"מ ס"ז) בשם הראב"ד ז"ל ע"כ ופי' כל שכן אם היה זה ברשות השומר שמתחייב בכך
מ) שם ס"ז וכן כ' הרמב"ם בפרק ד' מהלכות שאלה ופקדון דין ג' ומבואר בסעיף שאחריו
נ) לשון הרמב"ם שם דין ו' עובדא לקמי' דרב יוסף פרק ג' דבבא מציעא ד' מ"ב ע"א
ס) כלישנא קמא שם דהני איפסק' הלכתא שם
ע) שם דין ז' עובדא שם לקמיה דרבא א"ל כל לא ידענא פשיעותא היא וכו'
פ) ל' הטור ס"ט מבואר בגמ' פ"ז דמציעא ד' צ"ג ע"ב
צ) מסקנת הגמ' שם
ק) שם סי"א וכ"כ הרמב"ם ספ"ג מהלכות שכירות מחלוקת אביי ורבא בפ"ג דב"מ דף ל"ו ע"ב פסק כרבא ומבואר בארוכה בהל'
ר) כ' ה"ה זה הוא נתינת טעם לומר אע"פ שנתבאר בפ"א (ולעיל סעיף ו) דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולת להנצל מאונס זה:
ש) שם ומודה רבא וכו'
ת) טור ס"ג וברמב"ם פרק ג' מה' שכירות דין ט' משנה שם בפ' ז' דב"מ דף צ"ג ע"ב:
א) טור שם היינו כרבא דאמר פשע ויצאה לאגם ומתה כדרכה פטור וכמ"ש בס"ט:
ב) שם סי"ג ושם במשנה
ג) והא דמוקמינן לה שם בפרק ג' דבבא מציעא דף ל"ו ע"ב והוא שתקפתו ועלתה וכן כ' הרי"ף בש"ש הוא אבל לא בש"ח וכן כתב ה"ה שם
ד) שם סי"ד ודין הברייתא שחייב אפי' על בעידנא דעיילי אינשי שם דף צ"ג ע"ב וכמ"ש הרי"ף שם הוא בש"ש וכן פסק הרמב"ם שם ד"ח אבל ש"ח פטור כשעל בעידנא דעיילי אינשי וכן כ' ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל
ה) שם בשם הרי"ף כיון דלא הוי האונס מחמת הפשיעה
ו) ל' הרמב"ם בפ' ד' מה' שאלה ופקדון וכתב ה"ה זה פשוט ומבוארים בפ' המפקיד (בבא מציעא ד' מ"ב ע"א)
ז) שם דין ג' פסק כלישנא בתרא דר' יוסף שם ומבואר במ"ש לעיל סעיף ו'
ח) ירושלמי הובא בהלכות ה"ה
ט) שם דין ד' מימרא דשמואל שם וכשטת ההלכות ה"ה
י) שם בשם הורו מקצת המבינים וע' בסעיף י"ח
כ) כן כתב הרי"ף וכן כתב הטור ואפשר שנשמט בבא זו בדפוס בספרי הרמב"ם
ל) דין ש"ש ששמר כראוי רק שהוא בעצמו לא היה שם ע' בסי' ש"ג ס"ב
מ) שם דין ה' מימרא דרבא ומודה שמואל וכו' שם:
ס) כתב ה"ה כן הוא הנוסח' העיקרי בדברי הרמב"ם וכן פי' רש"י המפקיד שהוא חרד על מצות הבדלה על הכוס אמר השומר דלמא מבעיא ליה זוזי לאבדלתא:
פ) שם ס"כ בשם הרב יהודה ברצלוני שכך קבלנו מרבותינו ושל זה הסכים הרא"ש דהכי איתא בירושלמי והרמב"ן ג"כ כתב ע"ז כיון שקבלה הוא נקבל בסבר פנים יפות והביא ראיות לדבריו וכן כתבו ש"פ
צ) מהרי"ק שורש ד'
ק) לשון הרמב"ם בפ"ד מהלכות שאלה ופקדון שם דין ו' משנה בפ"ד דב"מ ריש דף מ"ב כדמפרש טעמא בגמרא מקרא דוצרת הכסף וגו' וכ' ה"ג ופירש רבינו בדרך דאורחא דמלתא הכין וקרא נמי בדרך הוא דכתיב
ר) שם דין ח' מימרא דרבא שם ריש ע"ב
ש) דהתם חייב השואל משום דכל הנאתו שלו
ת) כתב ה"ה וסובר רבינו שאינו בכלל (כל המפקיד על דעת בניו וכו') והטעם שאין אדם מוסר את שלו לעבדו:
א) כ' ה"ה כמו שנתבאר במעשה הסמוך (בסעיף כ"ג) באמו של נפקד כזה וסובר רבינו שסמוכה על שולחן הבן או דשרוי' עמו בבית שאם לא כן אין דעת המפקיד להפקיד על דעתה וזה פשוט.
ב) ב"י בסכ"ד בשם הגהות אשר"י פרק המפקיד
ג) כן פירש הב"י שם ושהרמב"ם מודה נמי בהא
ד) שם ברמב"ם דין ח' והוא עובדא לקמי' דרבא שם דף מ"ב ע"א ומבואר במ"ש בסעיף כ"א
פירוש הבן נשבע שהם המעות שניתן לו בפקדון דזוזי לאו דבר מסויים הוא
ו) בשם רמב"ן והרשב"א
ז) שם דין ט' וכ' ה"ה ז"ל ראיית הרב ז"ל מדאמרי' (שם ע"ב) נימא לה לאימי' וכו' הרי שפטרו את האם מפני שלא הודיע' הבן הא אם הודיע' היו מחייבין אותה והוא היה פטור
ח) וכן כתבו התו' והמרדכי
ט) בשם הרמב"ן והרשב"א ושזה דעת הרמב"ם ושכן עיקר
י) שם דין ט' עובדא שם ע"ב לקמיה דרב עמרם
כ) טור סכ"ז כן כ' ה"ה שם ממאי דמסיק שם ואי דשהה שיעור לאתויי וכו':
ל) ב"י שם שכן כ' הנ"י בשם הר"ן שם
מ) פלוגתא דרב ורבי יוחנן בפרק ב' דב"מ דף ל"ו ע"א וידוע דהלכה כרבי יוחנן דהכי פסיק רבא הלכתא שם ע"ב
נ) שם במימרא דרבא
ס) טור סכ"ה כן כתב הרא"ש בפסקיו
ע) הרמב"ם בפ"ח מהלכות שכירות דין ד' מפורש שם בעובדא דהנהו גינאי שם ע"א דאינהו גופייהו וכו' וכ' ה"ה ז"ל שאפילו הנך לו השני ולא נשבע או שאין לו כלום להשתלם ממנו פטור ראשון
פ) כ' הכ"מ לאפוקי אם היה רגיל להפקיד אצלו ואח"כ העני
צ) לאפוקי אם היה שוה יותר מזה השיעור כ"מ
ק) שם וכ' ה"ה דעת רבינו כיון שהמפקיד כבר גלי בדעתו שהוא חפץ עתה בשמיר' מעולה וזה הראשון פחתה ואין לך פשיעה גדולה מזו
ר) כתב ה"ה נ"ל טעמו שאין שאלה בבעלים פוטר' אלא לשומ' ששאל הבעלים אבל לא לשומר שני שלא שאל הבעלים והראשון מתחייב על רשות השני וצ"ע והכ"מ כתב שצ"ל טעמו משום דיותר מזיק בידים הוי כשמסרה לאחר מבפשע בה
ש) שם ופשוט הוא
ת) ה"ה שם בדין ד' בשם יש שכתבו ז"ל
א) לשון הטור סכ"ח מברייתא שם בבא מציעא דף צ"ד ע"א וכן כתב הרמב"ם שם פרק ב' דין ט"ו וכתב הרשב"א סי' אלף ג' ☜אם הפקיד אצלו וקבל אחריות סתם הרי זה שומר שכר הביאו הסמ"ע
ב) כרבי יוחנן שם דבההיא הכאה וכו'
ג) ל' הרמב"ם שם פרק א' דין ג' משנה וברייתא שם דף צ"ה ע"ב:
ד) פלוגתא דרב אחא ורבינא שם ופסקו הפוסקים כמאן דפטר
ה) טור ומבואר שם במשנה:
ו) שם במשנה ושם בברייתא: