Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 392
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) לשון הרמב"ם בפ"ב מהלכות נזקי ממון די"ז משנה שם דף כ"א ע"א והחררה הזו יש בה גחלים שכן דרך לאפותה עליהם
ב) אוקימתא דגמרא שם דף נ"ג ע"א
ג) אוקימתא אליבא דר' יוחנן דאמר אשו משום חציו שם דף כ"ב ע"א
ד) פי' רש"י דחציו דכלב הוא והיינו צרורות
ה) הראב"ד השיב בזה דצרורות ע"י שינוי מרביע נזק מיהא לא מיפטר וכ' ה"ה ואיני יודע לתרץ וכו' ואולי שהוא סובר כיון שהניח כלי חציו ושוב אינו מחויב על הגרירה כיון שלא נשרף הגדיש אלא מחמת הגרירה וצ"ע והכ"מ תירץ דהאי מגרר שכ' רבי' הוא אדיי אדויי וכמ"ש התו' שם לכן פטור ולענ"ד אין ל' רבינו סובל פירושו ועוד שהרי כ' בב"י בשם הרשב"א דכל שכן בדאדיי אדויי חייב לר' יוחנן ח"נ וכן כ' הטור והביא הרמ"ה בהג"ה
ו) שם דין י"ח וכתב ה"ה בסוגיא (דף כ"ג ע"א וכגרסא שהיה לפני התוספת) ויש בה פי' אחר וגורסים ולחייב נמי בעל הגחלת (כגירס' שלפנינו וכן גורס רש"י)
ז) וכ"כ התוס' שם והטעם כיון דכי לית שותפא לא משלם אלא פלגא דהיינו רביע ובעל הגחלת משלם ג' חלקים משום דכל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי כדרב נתן שם דף ל"ג ע"א