Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 40
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) הרמב"ם בפי"ח מהלכות מכירה וכתב הכ"מ שהוא נלמד מהא דאמרינן ולודי איסור דהני זוזי וכו' וליקנינהו באודיתא ב"ב דף קמ"ט ע"א
ב) כ' ה"ה שפסק כר' יוחנן וכאוקימתא דגמרא שם כגון שאמר בפני עדים חייב אני לך מנה בשטר כתובות דף ק"י ע"ב וכפי פירושו שבא להתחייב בלא הלואה וכיון שהזכיר מלת שטר ה"ז כמי שבא להתחייב ואמר אתם עידי ומכל שכן אם כתב לו בשטר הריני חייב לך מנה ומסרו לו בעדים במ"ד דעידי מסירה קונים א"נ שהיה השטר בכתב ידי המתחייב ונתנו בינו לבינו ולגבות מנכסים בני חורין וכו' וכתב שדעת ההלכות נראה כדע' המחבר
ג) ל' הרמב"ם בפי"א מה' מלוה ולוה וכת' ה"ה זה מוסכם בפ' המגרש (גיטין דף פו ע"א)
ד) כשמואל דאמר הל' כר"א אף בשאר שטרות כדעת רבותינו הצרפתים וכן מוכח עובדא דהנהו תרי גיסי וכו' סנהדרין (דף כ"ח ע"ב) וסוגיא שבסוף גט פשוט (בבא בתרא דף ק"ע ע"א) ושזה דעת בעה"ע ורובי המפרשים ה"ה
ה) מעובדא דשטרא דפרסאה גיטין דף י"א ע"א ושכ"כ הרי"ף בפ' המביא תניין וש"פ כר"א:
ו) כתב ה"ה נראה טעם סברא זו כדי שיהיה לזה קול ושזו היא סברת רב האי ורב שרירא ז"ל כתובה בעיטור: