Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 141
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כמימרא דרבי חנינא גיטין דף סג ע"ב וכ"פ הרי"ף ובשם רב האי והרא"ש וכ"כ הרשב"א ושכן דעת ר"ח והרמב"ם בפ"ז מה' גירושין וכתב ה"ה שכן עיקר
מעובד' שם דף סג ע"ב דההוא דשדר גיטא ואשכחא יתב' וקא לישה וכו' ואסיקנא דספיקא הוי וחולצת ולא מתייבמת
כמימרא דרב שם הרשב"א בשם בעל הלכות ורבינו שמואל בן חפני וזה דעת בה"ת וכ"כ בקונדרסים בשם ר"ח וגם הר"ן כתב דחיישינן לדרב
משנה שם דף סד ע"ב
כדפשח רב נחמן לרב' וכפי' רש"י דבחי' אביה איירי קידושין דף מד ע"ב וכן כתב הרי"ף והרא"ש שם בגיטין
משנה שם דף סה ע"א
טור בשם רש"י בפי' המשנה דנערה המאורסה היא ואבי' וכו' שם ורב האי והרי"ף והרמב"ם בפ"ב
רש"י בפי' משנה דלעיל בקידושין דף מג וכ"כ התו' והר"ן בשם בעה"ע והרז"ה וכ"כ הרא"ש שם בגיטין וכתב הב"י דנקטינן כהרי"ף וכו' ומיהו כל היכא דאפשר ראוי לחוש לדברי החולקים
תו' בקידושין דף י' ע"ב וכ"כ הר"ן שם בגיטין
משנה וברייתא גיטין דף סד ע"ב וכמימרא דרבא ושם דף סה ע"א וכגי' הרי"ף והרשב"א שם
כגיר' רש"י התוס' וכגיר' שלפנינו
טור בשם ר"ת והרא"ש וכ"כ התוס' שם והרשב"א בש' רב האי ובה"ג וכן דעת הרמב"ם בפ"ב מה"ג
פשוט ב"מ דף י' ע"ב
משנה גיטין דף שם ע"ב
טור בשם בעל העיטור
טור בשם הרמב"ם בפ"ז מהא דאמרינן מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דליהמניה וכו' דף סד ע"א
גם זו שם בשמו ושם
כיון שהגט יוצא מחמת ידו וכ"כ הר"ן בקידושין ריש פ"ג מהלכות אישות
טור בשם הירושלמי ושכ"כ הרא"ש
וכ"כ הב"י לדעת הרא"ש בפסקיו ריש גיטין ובתשובות כלל מ"ה סי' י'
ב"י מדברי הרמב"ם בפ"ט מהלכות גיטין
עיין במה שציינתי בסעיף י"א
טור בשם אביו הרא"ש בפסקיו בספ"ז וכ"כ הרשב"א והר"ן בפ' הנז' בשם הרמב"ן ובה"ג
משנה וברייתא גיטין דף סה ע"ב
אבעיא שם ולא נפשטא ולחומר' דהוי ספק מגורשת
משנה ב"ב דף קס"ז ע"א
משנה בגיטין שם
כר"ש שנזכר שם וכפי' הרמב"ם בפ"ג מהירושלמי והביאו הרא"ש והר"ן
ג"ז שם מהירושלמי והביאו הרא"ש והרשב"א ומפרש שם שכל קולר בחזקת סכנה
משנה שם דף סד ע"א
תוספת' הביאה הרשב"א ורא"ש
טור בשם הראב"ד מהירושלמי ושלזה הסכים הרא"ש ובכ"מ כתב שם שגם דברי הרמב"ם יתפרשו על דרך זו
משנה שם ויבמות דף קכב ע"א
תנא דבי ר' ישמעאל שם ושם דס"ל להרמב"ם דבתר דמייתי תנא דבי ר' ישמעאל לא צריכי לה דא"ר יהודה דחזי ליה בבוא' וב"כ הנ"י בשם הריטב"א
הרי"ף והרא"ש והרשב"א והר"ן דסברי הא דתני דבי וכו' לא אמרו אלא למדחיי' חששא דלר' דלא שכיח' שם וכ"כ הטור
טור בשם הרמב"ן וכן כתב הרשב"א והר"ן בשמו
עובדא שם סוף דף טו וכרב פפי דפסק רבא הלכתא כוותיה וכפי' רש"י שם שאפי' לא מת האב יכול הבן להיו' שליח דלא מקפיד בהי מינייהו
לשון הרמב"ם בפ"ק מהלכות גיטין מעובד' הנ"ל
ברייתא שם דף סז ע"ב
טור מדברי הר"פ כתב בסמ"ק וכל בו והגה' מיי' פ"ה פ"ו ועיי' בס"ס קנ"ד נוסח ההרשא' שנהגו במדינות האלו
רמב"ם בפ"ה מה' מכירה
טור מדברי הר"פ בספרים הנזכרי'
כפל דברים יש כאן ואולי חסר וצ"ל ובשעת נתינתו לשליח יאמר לו הילך גט זה כו' ונותן כו' וכן כתוב שם בהגהות והביאו ב"י ע"ש
ולענ"ד צ"ע דגם בזה יש לפסול הגט משמע שמוכח שמסדריו היו ע"ה והכל בטל כדלקמן ועיי' בתשובות הר"א מזרחי סי' ל"ה ומבואר שם מתשו' הרא"ש והביאו הטור בס"ס זה דבמקום שיש לתלות הטעות בסופר ושלא ידעו בו מסדרי הגט הכל כשר וע"ש ואין כאן מקום להאריך
משנה גיטין דף נב ע"א
מימרא דרב יוחנן שם ע"ב וכפירוש רש"י דלהולכ' נמי נפסל וכ"כ התוס' והרא"ש שם והרשב"א בשם הרי"ף וכן דעת הרמב"ם בפ"ו וכ"כ הר"ן בשם הירושלמי
הרשב"א ולחומר' אם עבר והביא נפסלה מן הכהונ' וכן אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר כדעת הר"י ן' מיגש דלא פסל ר' יוחנן אלא לקבלה והביאו הטור
הרמב"ם בפ"ו מה"ג
הראב"ד בהשגות והרשב"א והרא"ש והר"ן והרבה מהמפרשים כמ"ש ה"ה והכ"מ שם
טור בשם הרמ"ה ושכ"כ אביו הרא"ש דלא בעינן תחלתן וסופן בכשרות
שם בשם אביו הרא"ש ושכן נוהגים באשכנז וצרפת ע"פ ר"ת
שם בשם הגאונים וכ"כ הרשב"א והר"ן בספ"ב דגיטין שכך השיב רב חנינא גאון בכלה רבתי
עובדא שם בגיטין דף כט ע"ב וכמימרא דרב ספרא שם וכ"פ הרי"ף והרא"ש שם
כדעת הרשב"א והר"ן בשם ר"ח והתו' שם בשם ר"ח דבין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא הגירסא דבטעות קפחינהו דשליחות שניהן לגירושין הוא ונקטינן כחומרי הגירסאות פוסלה לכהונ' ולא תנשא בגט זה ואם נשאת תצא בדין כל ספק מגורשת
בטור איתא שיעידו בפניו שזאת אשתו
ג"ז עובדא לקמיה דרבא שם
במימרא משמיה דרב שם דחיישינן שמא פייס' ומחלה לו וחזר וביטל את הגט בפי' הרמב"ם פ"ט דין ט'
כדמסיק רבא שם דדוקא בנשואה חיישינן שחביבה עליו ומחזר לפייס'
טור בשם הרמ"ה מדאמר רבא מסור מילך קמן וכו' משוינן שליח וכמ"ש הטעם דחיישינן שמא לא ידקדק בשליחות ויתנהו לה קודם הזמן
במשנה שם דף כט ע"א וכרשב"ג בברייתא וכלישנא בתרא שם הרי"ף והרא"ש והרמב"ם בפרק ט' וש"פ
כלישנא מציעתא שם הרי"ף בשם יש פוסקים וה"ה בשם ר"ת וכ"כ הר"ן בשם הראב"ד
פשוט שעוש' וכו' שליח ממשנה ואין שליח אחרון ג"כ שם ע"ב
כמ"ש הטור בשם הרי"ף
בעיא ונפשטא ממשנ' שם
מימרא דרבא שם פי' כגון בא"י או שנתקיים בחותמיו
טור וכ"כ אביו הרא"ש שם דאין דבר שבערוה פחות משנים
כמימרא דמר בר רב אשי שם הסכמ' הפוסקים
טור בשם הרמ"ה לפי שלא נגמרה שליחות עד שיגיע הגט לידה
שם בשם תשו' לגאון והסכימו עמו חכמי הדור
טור וכן דעת הרשב"א בספ"ו דגיטין כיון שאמר' בפירוש
שם בשם תשובת אביו הרא"ש וכ"כ הרשב"א בתשובה
משנה שם דף סה ע"א
פשוט שם בגמ' דף כט עא
משנה שם דף ס' ע"א
טור בשם הרמב"ם בפ"ט וכתב ה"ה שהוא תוספתא
כגירסת הרמב"ם והוא הדין ממקום פלוני כגירסת ספרים דידן ה"ה שם
וה"ה אם אמרה לו הרי הוא במקום פלוני ה"ה שם
אוקימת' דמתני' בגמרא שם
ל' הרמב"ם שם ממשנ' שם דף כט ע"א
פשוט שם בגמ' לכ"ע
כר' יוחנן שם ע"ב דהלכתא כוותי' לגבי ר"ל כס' הפוסקים
גם זה ברמב"ם שם וכ' ה"ה שלמד רבינו דין זה שאפי' רבי יוחנן לא נחלק אלא כשהקדים הבעל בדיבורו ללקיחת החפץ אבל כשתקדים נתינת הגט וכו' אפי' ר' יוחנן מודה
תוס' שם בשם ריב"ש והרא"ש בפסקיו שם והביאו הטור
פרוש אע"פ שנתן השליח השני החפץ ליד שליח הראשון כיוון שמתחלה קיבל מתנה השליח השני ואין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר
משנ' ריש גיטין
טור מדברי אביו הרא"ש שם מהירושלמי משום ערער הלקוחות האומרים מזויף הוא ומ"מ בשביל ערעור הלקוחות לא אסרינן לי' להנשא ומשמע לי' לרבינו דאפי' לא ערערו הלקוחות אנן טענינן להו
כר' יוחנן שם דף ט' ע"א דאין ערעור פחות מב'
לשון הרמב"ם פ"ז מהלכות גיטין
כ' ה"ה אע"פ דקי"ל שקיום שטרות דרבנן הכא שהבעל טוען ברי שהוא מזויף והיא אינ' יודעת בזה דבר כיון שאינו מקיי' העמד אשה על חזקת' דה"ל אשת איש
דדלמ' אי הוה גט קיים הוה מתקיים בחותמיו
ברייתא שם דף כג ע"ב וכאוקימתא דאביי שם דתניא כוותי'
כתב ה"ה שכן נלמד ממתני' דהאש' שלום דף קיט ע"ב וממ"ש בגמרא דף קב ע"א וכמ"ש התו' שם ביבמות דף ק"ז ריש ע"ב
מירושלמי שם ה"ה
משנה שם וכאוקימתא דאביי
טור בשם הרמ"ה וכ"כ ה"ה בשם הרמב"ן
ה"ה שם בשם הרשב"א דאנהו לאו דינא גמירי
טור וכ"כ הרמב"ם בפי"ב וכ' ה"ה שכן נמצא להרי"ף בתשו' מטעם שהקבלן ידו כיד האשה וכשם שהאש' אינה נאמנת בלא קיום בחותמיו או עידי מסירה אם הבעל טוען מזויף כן דין השליח
כמימרא דרב חסדא שם דף סד ע"א הרי"ף שם והרמב"ם שם
כרב הונא שם דהוא רביה דר"ח הרא"ש ור"א וכמו שהעיד הרמב"ן שראה בנוסח' ראשונ' של הרי"ף מכתיבת ידו שהלכ' כרב הונא שכיון שלא נתגל' לנו טעמו של הרי"ף ראוי להחמיר כדבריו הראשונים וכמו שפסק ר"ת וכ"כ הטור
טור וכ"כ התו' שם דבהא אפי' רב הונא מודה דשליח נאמן כיון דלא שייך האי טעמא דאם איתא וכו'
הרשב"א וכ"כ התו' והרא"ש וכן משמע מדברי הטור
מסקנת הגמרא שם וכדעת הרא"ש שאפי' הוא ביד שליח
טור והרא"ש בשם י"א ושכ"כ הרמב"ם שם
ל' הרמב"ם שם וכדרב חסדא שם
כמ"ש לעיל סי' י"ז סעיף ב'
לדעת הפוסקים כרב הונא וכמ"ש בסעיף דלעיל
טור וכ"כ ה"ה מדין מגורש' ואינ' מגורשת שחייב במזונותי' כתובות דף צז ע"ב
משנה שם דף לב ע"א
מסקנת הגמ' ב"ב דף קכט ע"ב.
עיין במ"ש לעיל בסעיף ל' בהג"ה ובסי' קנ"ד סעי' כו
משנה שם התקין ר"ג הזקן וכו' גיטין דף לב ע"א
כרבי בבריי' שם דף לג ע"א דאיפסק שם הלכתא כוותי'
כמימרא דרב נחמן שם דף לב ע"א הסכמת הפוסקי'
ברייתא שם דף לג ע"א וכרבי
באוקימת' דגמרא שם אליבא דרבי
הרמב"ם שם בפ"ו וכמ"ש ה"ה שם שהוא סובר שאפי' למאן דאמר בעדות שבטלה מקצת' לא בטלה כולה שליחות שבטלה מקצתה בטלה כול'
עובדא שם בגמ' דף לד ע"א וכאביי דאסיקנא דהלכתא כוותי' והיא אחת מהל' יע"ל קג"ם דהלכת' כאביי
שם בגמ' דף לב ע"א אמתני' משהגיע וכו' פשיטא וכו'
שם במשנה ובברייתות ע"א וע"ב
אבעיא שם רבינא אשכחי' לרב נחמן בר יצחק דתלי וכו' ולא נפשטא כיון שלא אמר הוא לשעבר משמע וצריך שיאמר לשון שמשמע להבא ולא שמעצמו פסול וכ' פירש"י שם
כפי' הרמב"ם שם בפ"ז פי' שאמר הטית בפתח אלא צריך שיאמר הטית בצירי דמשמע להבא
שם בשם רש"י שם ובשם הרמ"ה וכפירושו אבל אם גיל' דעתו לבטלו ואמר מאלו הלשונות אינו כלום
ל' הרמב"ם שם כרב כחמן דאפסקא הלכתא כוותי' שם דף לב ע"ב
כפי גירסתו שם בגמ' וכמ"ש לעיל בסי' קל"ד סעיף ג' בהג"ה כמ"ש התוס' שם
כמ"ש הרשב"א בשם חכמי צרפתי' וה"ה בשם הרמב"ן
שם בפ"ו מהא דרב מנגיד וכו' קידושין דף י"ב ע"א
כתב הב"י דאל"כ א"א ליתן שום גט ע"י שליח
משנה גיטין דף כח ע"א
טור בשם הרמ"ה והגה' מיי' בפ"ז כרב שם וכאיבעית אימא שם
טור מהירושלמי שכתבו הרא"ש והרשב"א שם
שהרי הם כלסטים אינם חסים על חומותי' חיישינן שמא יפילו עליהם החומה פתאום על יושבי העיר
דאלו בבית דין של ישראל כיון שנגמר דינו לא חיישינן דחזי לי' זכותי' וכלישנא בתרא דרב יוסף שם ריש דף כט
ירושלמי כתבו' הרשב"א והרא"ש שם וכ"כ הרמב"ם בפ"ו