Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 156
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פשוט בהרבה מקומות ומהם משנ' יבמות דכ"ג ע"ב
מבואר בהרבה מקומות ומהם משנה מי שיש לו בן מ"מ כו' יבמות דכ"ב ע"ב
טור בשם רב נטרונאי גאון משום דחזקה א"א עבב"ז ובודאי שחררה קודם שבא עליה ושלזה הסכים הרא"ש וכ"כ הרמב"ם בפ"י מה"ג בשם יש מן הגאונים כו' ולזה הסכים הראב"ד שם א"כ הוחז' בפרוצות העמד ב"י ובנות ישראל על חזקתן כו'
משנה ו' פ"ק דאהלות
לשון הרמב"ם בפ"א מה"י וחליצה ממשנ' יבמות דף ל"ה ע"ב וכתב ה"ה שם שרבינו פוסק כרבי דאמר אשתוהי אשתהי בכל שגמרו לו סימניו יבמות דף פ ע"ב זהו דין א' ופסק כרשב"ג כל ששה' ל"י נו' שם זהו דין ב' ואם נודע שכלו לו חדשיו כ"ע מודו זה דין ג' זהו דין תורה
מסוגי' דגמר' מהא דאמר ר"א לרב הושעי' בריה דר"א כו' יבמות ד' ל"ו ע"כ
כרשב"ג שבת דקל"ה ע"ב
הב"י דסובר רבינו דרשב"ג ורבי לא פליגי ותרתי בעינן חדא שיגמרו שערו וצפרניו ושישה' ל' יום ותמה על זה מנין יצא לו דין זה והניחו בצ"ע
באוקימת' דאביי וכרשב"ג שבת דקל"ו ע"א
טור וכ"נ הרא"ש בתשובות כלל נ"ב וסיים דלא מצינו נאמנות לאשה אלא במקומות מפורשי' בעלמא וכו'
שם תשו' אביו הרא"ש בתשובו'
ומפרש שם משו' דהוי תרי ותרי בספיקא דרבנן ולא אמרינן אוקמ' אחזקתה ועוד דאמרינן אזלינן בתר רוב נולדים שהם של קיימא לכן הקילו חכמים בזה
שלא להוציא לעז על בני'
משנה וגמרא ב"ב דקל"ד ע"א
טור וכן משמע מדברי הרשב"ם שם דלא האמינוהו אלא במקום חזקה בעלמא ועיין במ"ש הראב"ד בהשגות בפ"ג
שם מבריי' קידושין דס"ד ע"א ומשמע דהלכה כרבי מחבירו
שם בשם הרמ"ה ואפשר משום דמספק' ליה אי הלכה כרב או כר' נתן
שם בפ"ג וכתב ה"ה שכ"כ בעל המאור ושכן הכריע הרשב"א מטעמא דאף היא רייקא ומנסב'
שם ושם וכתב ה"ה שדעת רבינו הוא דע"כ לא אמרו האומר זה בני נאמן לפטור את אשתו מן הייבום אלא כשהוא אומ' זה הוא בנו מאשתו שידוע לו שבנו היא וכו'
וכ"כ הטור בשם תשו' הרא"ש כלל כ"ב סימן א' ועיין בתשו' הרשב"א סימן תר"י ונ"י ספ"ט דכתובות
טור וכמ"ש שנעמיד הבן בחזקת שהוא קיים וכיוצא בזה כפ' הרמב"ם שם בפ"ג וכתב ה"ה שזה מתבאר ממשנה וגמר' גיטין דכ"א ע"א וע"ב שמא מת לא חיישינן
שם במשנה יבמות דקי"ח ע"ב
שם במשנה וחוששין לדבריהם
טור בשם הרמב"ם וכאוקימתא דרב פפא שם דקי"ט ע"ב
באוקימתא דרב חייא בריה דרב הונא דתו ליכא למיחש כיון שאתה מצריכה כרוז לכהונ' אם יבואו עדים שכן הוא כדברים ודלמא איכא דהוה בחליצ' ולא הוי בהכרז' ואמרי' קשרו חלוצ' לכהן
שם ושם ומטעם מ"ש לעיל