Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 195
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תוספות שבת דף י"ג והרא"ש בפסקיו בפרק ה' דכתובות וכ"כ הרשב"א ושכן הוא דעת הר"א ודעת כל הגאונים וכן כתב הרמב"ם בפי"א מהא"ב וסמ"ג וסה"ת מהא דשבת דף ס"ד ע"ב בנדתה תהא עד שתבא במים:
רמב"ם שם בפרק כ"א:
מסקנת הגמ' בכתובות דף ד' ע"א:
תוס' שם בשבת די"ג מסדר אליהו וכ"כ הרמב"ם שם פי"א והרשב"א:
שם בתוספות ובכתובות דף ס"א ע"א שרש"י היה נזהר בזה מסדר אליהו וכן כתב הרא"ש שם וש"פ:
ממשנה שבת דף י"א ע"א לא יאכל הזב עם הזבה וכו' הראב"ד שם בפי"א בהשגתו ושכ"כ רב אחא וכ"כ ה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הר"ן שכן משמע בבריית' בגמ' וכ"כ הטור וש"פ:
שם ושם בשם הרמב"ן והרשב"א וש"פ:
טור בשם סמ"ג והגמי"י בפרק י"א בשם רא"ם ממשמעות עובדא דתנא דבי אליהו פ"ק דשבת וציינתיו לעיל וכן כתב המרדכי שם:
טור וכ"כ הרשב"א בשם הרא"ש בשם רב האי גאון וש"פ מהא דאסורה להציע מטתו וכו' כמו שיתבאר לקמן סעיף י"א מכ"ש לישן או לישב על מטתה שיש הרגל עבירה יותר:
אבעיא שם בפ"ק דשבת ונפשטא:
ברייתא נדרים דף כ' ע"א וכדמפרש רב יוסף שם:
טור וכ"כ הרשב"א בת"ה דמן העקב נלמוד לכל מקום המכוסה בה:
שם וכ"נ מפירוש רש"י בכתובות דף ע"ב ע"א וקדושין דף פ' ע"א מהא דהוחזקה נדה בשכנותיה וכו':
ברייתא משמיה דר"ע שבת דף ס"ד ע"ב:
מימרא דרב הונא כתובות דף ס"א ע"א:
כאיתתא דשמואל שם: (°) כאיתת' דאביי שם:
שם במימרא דרב הונא:
שם בתוספות וכ"כ הרא"ש והמרדכי וש"פ:
שם והרשב"א בת"ה:
כן פי' הטור והרשב"א בת"ה מימרא דרב הונא דלעיל דבהוא רוחץ והיא מוצקת איירי דאילו ליגע היא בידו אפילו בלא רחיצה אסור ליגע בה אפילו באצבע קטנה וכ"כ ש"פ:
שם ושם מברייתא דמסכת כלה פ"א המשגר כוס של ברכה לאשה וכו' ונדה להא מלתא דמיא ול"ש כוס של ברכה ול"ש כוס אחר:
ציינתיו לעיל בריש הסימן:
טור וכ"כ הרשב"א בת"ה הקצר: (°) וכ' מהרש"ל שאיסור גמור עושין ושנתקבצו כל הקהלות ונתנו חרם על זה וכן המנתחים בשר לחתיכות קטנות ואוכלים בקערה אחת הוא נוטל חתיכה אחת וכן היא נוטלת חתיכה אחת אסור:
שם בשם אביו הרא"ש בתשובה:
תה"ד סימן רנ"ב:
שם בת"ה בשם גדול אחד וגם בתשו' להרמב"ן סימן קכ"ז וכתב הרב ב"י שנראה מדברי תה"ד שאפילו כשאין רופא זולתו אסור וכן להרמב"ם דנגיעת ערוה אסור' מן התורה אע"ג שיש בו פקוח נפש אפשר דאסור משום דהוא אביזרא דג"ע וצ"ע וכבר פסק רמ"א להיתר: