מסקנת הגמרא קידושין דף כ"ט ע"ב:

ברייתא שם:

שם בברייתא וכרבי יהודה:

רמב"ם בפ"א מהלכות ת"ת:

ברייתא שם דף ל' ע"א ומימרא דרבי יהושע בן לוי כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני ויליף לה מקראי וכו' שם:

רמב"ם שם:

ג"ז שם מברייתא דמלמדו מקרא ואין מלמדו משנה וכפי' רש"י שם ומשמע ליה בשכר כיון דמותר ליטול שכר על המקרא כדאיתא בנדרים דף ל"ו ע"א וכתב מהרש"ל וה"ה לבן בנו:

ברייתא סוכה דף מ"ב ע"א: (°) ע"ל סעיף ח':

לשון הרמב"ם שם מהא דציינתי לעיל בסעיף ד':

טור בשם הרמ"ה: (°) נלע"ד פסקי הלכות שידע לפסוק כמי מהם:

מתקנת יהושע בן גמלא ואילך וכו' ב"ב דף כ"א ע"א:

מימרא דר"ל משום רבי יהודה נשיאה שבת דף קי"ט ע"א:

טור וכיוצא בזה כתב הרמב"ם שם בפ"ב כדי לקיים הב' לשונות דאמרי לה מחרימין ואמרי ליה מחריבין:

ב"י ממשנה ספ"ה דאבות ומה שאמר שם בב"ב דף כ"א ע"א ומכניסין אותן כבן שש וכבן שבע וכ"כ הרמב"ם שם וחילק בין כחוש לבריא וכמו שכתבו התוספות שם ומפרש הב"י לדעת הרמב"ם דבר שית היינו בר חמש שנכנ' בשנת שש וכו':

מימרא דרב שמואל בר שילת שם:

גם זו שם:

הרמב"ם שם רפ"ב:

שם ולא כתב בכ"מ ולא בב"י מוצא דין זה ונלע"ד נראה מברייתא אמרו עליו על ר"ע וכו' פסחים דף ק"ט ע"א ע"ש דמשמע שר"ע החמיר בזה ושאר חכמים עשו כן בכל ערב יו"ט וע"ש וכתב הב"י ומדבריו נרא' שביו"ט ג"כ מבטלין ובנוסחאו' שלפנינו יש כן בדברי הרמב"ם ונלע"ד שלא היה גירסת הב"י והטור כן:

מימרא דר"ל משום ר' יהודה נשיאה שבת דף קי"ט ע"ב:

ברייתא נדרים דף ל"ז ע"א וכפי' הר"ן שם:

מימרא דרבא ב"ב דכ"א ע"ב וכפי' הרמב"ם שם בפ"ב ומה דאיתא שם ואי איכא ארבעין וכו' היינו אפילו אי איכא מ' סגי בריש דוכנא וכו' וכן מאי דאמר ואי איכא חמשין מותבינן תרי היינו לומ' עד חמשין סגי להו בתרי וכן פי' הנ"י פרק לא יחפור בשם הר"י ז"ל:

מימרא דרבא שם:

רמב"ם שם בפ"ב מהא דשקל יואב ספסירה למקטל לההוא מלמד דאקריי' לתלמידיו תמחה את זכר עמלק (בקמ"ץ) דכתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה שם ע"ב:

כרב דימי דקנאת סופרים תרבה חכמה שם ע"א:

ג"ז כרב דימי דשבשתא כיון דעל על שם:

משנה קידושין דפ"ב ע"א:

רמב"ם בפרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה וכרבי אליעזר שם וכדמפרש שם בגמרא ובירושלמי משום דאבעיא לן בגמרא אליביה:

שם במשנה:

עשנה ב"ב דף כ' ע"ב כדמפרש שם בגמ' ריש דף כ"א:

מימרא דרב יוסף שם ע"ב: