Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 296
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(°) מסעיף א' עד סעיף י"ט הוא לשון הרמב"ם בפ"ה מהל' כלאים: מסקנת הגמ' ברכות דף כ"ב ע"א ובכמה דוכתי דקי"ל כרבי יאשיה דאינו לוקה עד שיזרע וכו':
ירושל' פ"ח וכ"כ התוס' בחולין דפ"ב ע"ב ור"ש בפ"ח דכלאים דאלו משום כלאי זרעים בלא חרצן נמי חייב ומשום דעירב חרצן בהדייהו לא נפטר מחיוב כלאי זרעים:
ברייתא ריש מ"ק ע"ב ומכות דף כ"א ע"ב:
זה פשוט כיון דמשמע ליה לר' יאשיה דה"ק קרא לא תזרע בהדי כרמך כלאים:
מנחות דף ט"ו ע"ב: (°) פירש הכ"מ שם הייינו שאינם עושים אלא לג' שנים כדתנן בפ"ב דכלאים משנה ה' כמו שתבואת הכרם אינו ניתר עד ג' שנים והר"ן כתב לפי שגדלים הרבה איכא ערבוביא ועושים אשכולות כגפנים אסורים משום כלאי הכרם ובא לאפוקי שאר זרעים שאינם נאכלים אבל תבואה וקטניות וירקות אסורים מן התורה:
מסקנת הגמ' קדושין דף ל"ט ע"א:
ברייתא ע"א דף ס"ג ס"ד:
ל' הרמב"ם שם ממשנה הארוס והקיסוס וכו' ספ"ה דכלאים והיינו במיני זרעים שאינם נאכלים:
ג"ז שם מכמה משניות שם בכלאים ועירובין דף צ"ג ע"א:
מהא דר' יאשיה וציינתיו לעיל בריש הסימן:
מנחות דף ט"ו ע"ב:
משנה סוף תמורה:
ממשנה ה' פ"ה דכלאים ובכמה דוכתי:
כר' יוסי ור"ש ממשנה ד' פ"ז דכלאים כיון דשמואל פסק כר' יוסי וא"ד דרב נמי סבר כותיה יבמות דף פ"ג ע"ב ועוד שר"ע עשה מעשה כר"ש וקי"ל מעשה רב:
שם מהירושלמי פ"ה:
שם מהירושלמי פ"ז וכתב הכ"מ בשם ספר הבתים שאם לא נשתקעו ולא נתייאשו אינו מקדש כלל ופירוש נשתקעו שנשכח שם הבעלים מאותו הקרקע ונקרא ע"ש האנס:
משנה ז' פ"ז דכלאים: (°) פי' יחתוך מלשון גודו אילנא:
הרמב"ם שם ועי' במ"ש הר"ש שם בפירוש המשנה:
תוספת' פ"ד דכלאים:
ממשנה שציינתי בסעיף ט':
משנה ב' פ"ז דכלאים:
אבל אם יבשה לגמרי ואינה עושה פרי מותר וכמ"ש הראב"ד והכ"מ שם:
ממשנה שם ספ"ז דתני אינו מקדש ולא קתני מותר:
משנה ז' פ"ה שם:
מהירושלמי שם שאלו היה עושה כן בכרם אפי' סיערתו לאחריו אסור מאחר שהיה עוסק בעבירה:
משנה שם פ"ה וכחכמים:
ג"ז שם ממשנה: (°) פי' שאינם נאכלים וכמ"ש לעיל סעיף ב' דזרעים הנאכלים אסורים מדבריהם מנחות דף ט"ו ע"ב:
כאשר הגהתי כן הוא במשנה וכן הוכיח הכ"מ שטעות נפל בספרים וצ"ל קינדוס כי הקנבוס הוא עיקר כלאים דאורייתא כדלעיל בריש הסימן
דלא כר"מ במשנה ב' פ"ז:
ירושלמי סוף פ"ה:
ירושלמי פרק ה':
משנה ו' פרק ה' (°) וכ' הרמב"ם ע"פ הירושל' שמשערין אם תיבש עד שלא תשאר בו ליחה במאה שעה אם נשתהה בארץ משהגיע לו חצי שעה הרי הוסיף במאתים לאסור והראב"ד כתב בחצי שעה יכול לדעת כיצד עוקר שבלים כמה שירצה ושוקל אותם בשעת עקירה ולחצי שעה ישקול אותם ואם היו ב' אוקיות ועכשיו פחתו אוקיא הרי שבחצי שעה הוסיפו הנטיעות אוקיא:
מימרא דר' יהונתן כו' נדרים דף נ"ז ע"ב ובירושלמי פ"ה דכלאים:
(°) מכאן עד סוף סעיף ל' הוא ל' הרמב"ם ריש פ"ו מהלכות כלאים: ממשנה ה' פ"ה דכלאים:
שם וקצר הגליון מהכיל מה שפי' בו החכם בחכמות ה"ר ישראל להרא"ש בתשובת השאלה ששאל ממנו והביאו הכ"מ או פי' הראב"ד והרב תי"ט האריך ג"כ בזה הרבה ואני בעניות דעתי בפי' המשנה אשר כתבתי לי פה וקראתיו כלי גולה כתבתי הביאור והציורים באר היטב לתועלתי וכיוצא בו השי"ת יזכני להוציאם לאור בלי מכשול
שם ממשנה ה' פ"ג:
ממשנה סוף פ"ד:
סוטה דף מ"ג ע"ב:
ירושלמי פ"ו דכלאים:
משנה ד' פרק ב':
שם במשנה ב' פ"ז וכר"א בן צדוק ופי' שהבריך את הגפנים ולא כיסה כלום מן העיקר כדרך הברכה וכו': (°) הטעם לפי שהוא מקפיד על הג' לצרפן לכרם ולא הב':
משנה וירושלמי ספ"ו:
כן משמע שם במשנה:
שם משנה ט' (°) ומכאן עד סוף סעיף נ"ה הוא לשון הרמב"ם בפ"ז:
משנה סוף פ"ג ובפ"ו:
ממשנה ה' פ"ד וכב"ה:
מהירושלמי שם אליבא דב"ה וכההיא דגבי מנות ביצה דף י"ד ע"ב וכההיא דישור על אנשים יומא דף פ"ז ע"א:
משנה ח' פרק ד' דכלאים:
משנה ב' פרק ה' וכר"ש משום דרבי חנינא שם בירושל' מפרש דבריו משמע ליה דס"ל הלכה כדבריו:
רמב"ם שם כפי גירסתו שם ובירושלמי:
וכר"מ ור"ש במשנה ספ"ד:
רמב"ם וכתב הראב"ד וגם הכ"מ שלא מצאו לזה עיקר מנין לו:
משנה ז' פ"ד: (°) פי' לא ט"ז אמה כדרך הרבים אלא שביל הדרכים לרבים וכמו שכתב הראב"ד שם וכמו שאמר רבינו בעצמו בסוף הסעיף:
משנה ב' פרק ו' בשם רבי אליעזר:
משנה ו' פ"ד כזה:
מהירו' וציינתיו לעיל סעיף ל"ב:
שם במשנה וכת"ק:
משנה ריש פ"ד וכב"ה:
משנה ב' פ"ד וכב"ה ועירובין דף צ"ג ע"א:
מתוספתא פ"ד העושה מחיצה לכרם וכפי פירושו בכל ארבע אמות שנתבטל ממנו דין ד"א ונותנין לו מחול הא אם פחותה מגובה י' ומרוחב ד' סגי בד' אמות:
משנה ג' פ"ד: (°) כצ"ל ופשוט הוא מכמה משניות בכמה דוכתי:
ברייתא ב"ק דף ק' ע"ב וב"ב דף ב' ע"א:
ברייתא עירובין דף צ"ג ע"א: (°) פירוש שקירה את כל הבית שעכשיו נסתלק מכאן פי תקרה:
מימרא דאמוראי שם דף צ"ב ע"א ובשאין הפרצה יותר מעשר דהוי כפתחה של גדולה:
משנה ג' פרק ה' דכלאים בשם ראב"י:
משנה ד' שם וכדמפרש בירושלמי שם:
מדין הגת שבכרם וציינתיו לעיל סעיף נ':
תוספתא פרק ד':
שם משמיה דר"ג ובית דינו תקנו כך וכן משמע במשנה ד' מדברי ר' יוסי נשמע לרבנן היכא דעמוק י' ורחב ד':
לשון הרמב"ם פ"ח מהלכות כלאים והוא הקדמה להבין השמות שיבואו בפרק ההוא ועד סוף הסימן הוא בפרק הנזכר:
משנה ריש פ"ו: (°) פירוש אע"פ שאינו אלא שורה אחת נידון ככרם:
שם במשנה וכב"ה:
כן פירש הרמב"ם ע"פ הירושל' וכמ"ש הכ"מ שם והא דלא מנו אותו מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה משום דפליג ר"י בן נורי ואמר טועים כל האומרים כן:
שם בירושל' הלכה ה':
תוספתא פ"ג אלא ששם כתוב אחד מששה באמה וכן היא גירסת רבינו שמשון והרא"ש:
משנה ד' פ"ב דעדיות וכפי פירושו ע"פ דרכו:
משנה ב' פ"ו דכלאים משמיה דראב"י:
שם משנה ז' וכפי פירושו:
משנה ריש פרק ז':
לעיל סעיף ז' וסעיף כ"ז:
ירושלמי בפ"ה והא דאית' בברייתא בפסחים דף כ"ו ע"ב תנור שהסיקו וכו' בקשין של כלאי הכרם חדש יותן וכו' איירי כשזרע הכלאים תתת הגפן וכ"כ התוספת והוא מפורש בירושלמי:
תוספתא פ"ד ואיתא בירושלמי פרק ו':
כרבא משמיה דרב נחמן וברייתא עירובין דף ג' ע"ב:
מעובדא דרב חנן ורב ענן דהוו אזלי ושקלי באורחא וכו' קידושין דף ל"ט ע"א: (°) פירוש דאלו על גבי גפנים אפילו בח"ל אסור משום דשרשי הזרעים נכנסים בתוך שרשי הגפנים והוה ליה הרכבה והרכבה בח"ל אסור כדלעיל סי' רצ"ה:
כדא"ל רב יוסף לאביי שם:
מעובדא דרב משרשיא שבת דף קל"ט ע"א:
ממשנה סוף ערלה כרם נטוע וכו' ובלבד שלא ילקוט ביד ומפרש בירושלמי שם שלא יראנו לוקט ומשמע שאם ראהו לוקט אסור ועובדא דרב משרשיא הוה זרע ליה לזבוני לעובד כוכבים: