מכאן עד סעיף י"ג הוא ל' הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות:

ממשנה ג' פרק ד' דידים:

ממשנה ג' פ"ב דביכורים וספרי סוף פרשת קרח:

שם במשנה דמס' ידים:

ג"ז שם:

ממשמעות משנה י"א פ"ו דדמאי ומשנה סוף חלה:

שם וכריש לקיש יבמות דף פ"ב ע"א וכתב ה"ה בפרק כ' מהא"ב אע"ג דקי"ל ר"ל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ה"מ במאי דפליגי אליבא דנפשייהו אבל במאי דפסקו הלכתא בפלוגתא דתנאי כיון דר"ל ס"ל כרבנן דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים וכו' ושכן הסכים הרשב"א וגם הכ"מ הביא ראיו' לזה והאריך בזה ומה שכתב לעיל סעיף א' שנוהג בא"י מן התורה בין בפני הבית וכו' פי' הכ"מ דאיירי אם היו כל יושביה עליה:

שם ואף ע"ג דבכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לעובד כוכבים בא"י הכא שאני כיון שחזר ולקחה ממנו:

כן הוא ברמב"ם וכן צריך להגיה דלא תקשי אמה שכתב לעיל דהקונה בסוריא חייבת:

שם מימרא דרב שמואל בר נתן וכו' בכורות דף י"א ע"ב וכפי' התוספות שם:

וכ"כ הרמב"ם שם ממסקנת הגמרא שם:

שם ממשנה ה' פ"ה דמעשרו' וכרבי דקיימי חכמי' כוותיה ועוד דע"כ לא פליגי אלא בסוריא אבל בא"י לכ"ע הכל לפי חשבון:

ברייתא גיטין דף מ"ז ע"א:

שם ולמדו מסוגיא דבכורו' שהקשו אילימא דמרחן עובד כוכבים וכו' וציינתיו לעיל סעיף ד':

כן משמע במשנה י"א פ"ו דדמאי ובירושלמי שם ובמשנה ה' פ"ה דמעשרות וכרשב"ג:

משנה ז' פ"ד דחלה וכרבן גמליאל דמסיק במתניתין שנהגו כמותו:

תוספתא פרק ב' דתרומות:

בריי' גיטין דמ"ז ע"א וכאוקימתא דגמרא שם:

כן פירש רבינו דאל"כ ה"ל דגן עובד כוכבים ופטור וכ"כ בתשובה:

ירושלמי פ"ו דדמאי וכפי נוסחת רבינו שם:

בריי' חולין דף קל"ה ע"ב וכרבי וכפירוש רש"י שם:

ירושלמי פרק ו' דדמאי:

מסקנת הגמרא ביצה דל"ח ע"א:

דעת המחבר בכ"מ שם:

משנה ריש פ"ב דחלה וכר"ע ויליף לה בירושלמי דכתיב אשר אני מביא אתכם שמה:

משנה י"א פ"ו דדמאי:

שם בריש פי' בחלה:

כן הוא ברמב"ם וסיים שם מדבריהם ונסתפק הכ"מ שם אם כוונת רבינו שאם נקבעו למעשר ביד ישראל בעודן בח"ל חייבין מדבריהם:

(°) מכאן עד סעיף י"ט לשון הרמב"ם שם בפרק ב': ממשנה ריש מעשרות:

ירושלמי בסוף חלה:

שם בירושלמי:

ממשנה ג' פרק קמא דמעשרות:

ירושלמי שם ובפ"ק דחלה הלכה ד':

משנה ג' פ"ק דחלה וירושלמי שם ופ"ק דמעשרות:

משנה סוף מעשרות:

משנה ט' פ"ג דחלה:

לשון רמב"ם בריש פ"ג מהלכות תרומות:

כצ"ל וכן הוא בטור:

לשון הרמב"ם ריש פ"א מהלכות מעשר ממשנה פ"ג דתרומה:

(°) מכאן עד סעיף כ"א הוא לשון הרמב"ם שם פ"ו מהל' מתנות עניים: ממשנה ריש פ"א ופ"ב דמעשר שני:

ברייתא ר"ה דף י"ב ע"ב:

ספרי פרשת ראה:

משנה ג' בפ"ד דידים וכרבי אלעזר בן עזריה: (°) ויהיה שנת השמטה שנת תכ"ה וכמ"ש רמב"ם בפ"י מהלכות שמטה ויובל שקבלה ביד הגאונים איש מפי איש שאין מונים בחורבן הבית אלא שמיטין ולא יובלות ושכן עולה בגמרא דעבודת כוכבים דף ט' ע"ב השי"ת יזכנו למנות שמיטין ויובלות:

שם ממשנה ט' פ"ה דמעשר שני וספרי סוף פרשת קרח:

(°) מכאן עד סעיף כ"ט הוא לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות תרומות: משנה ה' פ"ד דתרומות כרבי טרפון ור"ע:

שם וספ"ק דחלה:

משנה ה' פ"ג דתרומות ואיתא בעירובין דף ל"ז ע"ב:

ירושלמי ס"ג דתרומות פירו' שסיים בו מקום לתרומה בצפונו או בדרומו ואמר על הכרי השני הזה כזה:

ירושל' בפרק קמא דתרומה וכסתם משנה ו' פ"ד דתרומות:

שם במשנה:

משנה ה' פ"ב דביכורים:

גיטין דף ל' ע"ב:

משנה ספ"ק דחלה ובמשנה ה' פ"ב דביכורים:

נלמד מדין היה טעון כדי יין וכו' דבסמוך טעמא שהיו מסתברין הא לאו הכי תרומתו תרומה:

ברייתא ב"ק דף קט"ו ע"ב:

תוספתא פ"ג דתרומות כפי גירסתו שם:

כן הוא שם ברמב"ם והוא מהתוספתא שם:

משנה י"ב פ"ג דמעשר שני:

משנה ו' פ"ג דתרומות:

משנה ב' פ"ה דדמאי אך מה ששינה המחבר ממ"ש שם במשנה וכן ברמב"ם וכתב אחד ממאה ומעט יותר הוא לפי מ"ש לעיל בסעיף י"ט שתרומה גדולה בזמן הזה שיעורה כל שהוא ואומ' על האחד ממא' שהפריש עם המעט יותר שהוא חולין כדי לקרוא שם התרומה תחלה על המעט שהפריש יות' ולקרוא אח"כ שם מעשר על ט' הסמוכין לה א' ממאה ולקרוא אח"כ שם תרומת מעשר על הא' מהק' כדי להפריש הכל כסדרן:

(°) מכאן עד סעיף נ"ב הוא ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות תרומות: קידושין דף נ"ט ע"א:

משנה ריש תרומות:

מימרא דרבי אבהו א"ר יוחנן וכו' נדרים דף ל"ו ע"ב דמשמע דנפשטא גם הבעיא הראשונה:

ברייתא קידושין דף נ"ב ע"ב:

ממשמעות עובדא דההוא (גברא) [סרסיא] דקדיש בפרוזמא וכו' שם ועובדא דמרי בר איסק וכו' בב"מ כ"ב ע"א וכפי פירושו שם במאי דאיתא שם ה"נ מסתברא:

משנה ו' דפ"א דתרומות: (°) מפני שאינו שומע הברכה ושאינו מדבר וכן הערום אינן יכולין לברך ושכור וסומא שאינן יכולין לכוין להפריש מן היפה:

ד"ע:

משנה ג' שם וכרבי יוסי:

חולין דף י"ב ע"א וכרב נחמן וסיים שם שאין אומרין באיסורין חזקה שליח עושה שליחותו מהא דגיטין דף ס"ד ע"ב וכן פסק ר"ת בתוספות עירובין דף ל"ב ע"א:

כרב ששת דפליג ארב נחמן שם בגמ':

חולין דף קל"ה ע"ב:

ממשמעות המשנה בדין הסמוך שם בכ"מ בשם הר"י קורקוס:

משנה ג' פ"ג דתרומות:

מהירושלמי שם אליבא דכ"ע ופי' ממחין פירש הכ"מ שם מלשון המחהו אצל החנוני כלומר שכל אחד סומך על מה שעושה חבירו ואילו ידע זה שחבירו תרם לא היה תורם:

פי' הר"י קורקוס שאין ידוע אם הם ממחין וכרבי יוסי שם במשנה: (°) פי' הכ"מ כשיעור תורה אחד מנ' ואצ"ל כשיעור שתרם חבירו:

כרבי יוסי דמפרש דברי חכמים ותרומת השני תרומה דקאמר היינו אף תרומת השני תרומה כ"מ שם:

משנה ד' פרק ג' דתרומות:

כ' הכ"מ בשם ר"י קורקוס דס"ל דאפילו ר' יוחנן דפליג אריש לקיש בקדושין דף נ"ט ע"א דאתי דבור ומבטל דבור מודה הכא וע"ש:

וכ"כ הראב"ד שם בהשגה וכרבי יוחנן בענין קדושין שם:

תוספתא פ"ק דתרומות ודוקא בדיעבד ולא לכתחלה מהא דקדושין דף מ"א ע"ב שם בשם הר"י קורקוס:

שם בתוספתא ועיין בח"מ סי' ר"ץ סעיף י"ד:

שם בתוספתא ורישא בידוע שנתייאשו הבעלים והא דפליגי ת"ק ור"ש במשנה ח' פרק כ"ו דכלים איירי בסתמא:

שם בתוספתא:

שם בתוספתא:

ממשנה ד' פ"ג דתרומות:

שם בתוספתא וסיים שם שאין הגורן נכנס אא"כ נתרם:

משנה ספ"ג דתרומו' ומנחו' דס"ז ע"א:

וכ"כ הרמב"ם שם ממימרא דרב יהודה אמר רב ערכין דף ו' ע"א והטעם דטעונין גניזה דחיישינן דלשם הקדש לשמים הפרישה והוא אסור בהנאה בזמן הזה רש"י:

משנה ח' פ"ג דתרומות:

ברייתא גטין דף ל"א ע"א כפי' רש"י והתוספות שם:

ממשנה דסוף טבול יום:

פשוט בנדרים דף נ"ט ע"א:

ירושל' סוף פ"ד דתרומות:

תוספתא פ"ג דתרומות וקצתו איתא במשנה ד' פ"ה דמעשרות:

שם בתוספתא:

(°) מכאן עד סעיף ס"ו הוא לשון הרמב"ם שם בפרק ה' דתרומה: משנה ד' פ"ב דתרומות:

שם במשנה:

משנה ב' פ"ק דכלאים וכת"ק:

משנה ד' פ"ב דתרומות:

שם במשנה פי' תאנים הם הלחים והגרוגרות הם היבשים ודבילה הם אחר שנתחברו יחד בעיגול:

שם משנה ו':

משנה שם ספ"ק:

שם משנה ה':

כרבי יוחנן קידושין דף ס"ב ע"א דתניא כוותיה בברייתא שם ע"ב:

מהירושלמי פ"ק דתרומות:

תוספתא דתרומות פ"ד:

משנה ה' פ"ק דתרומות:

ברייתא ר"ה די"ב ע"א:

משנה ה' פ"ק דתרומות:

משנה ספ"ה דדמאי:

שם במשנה (ב'):

טור בשם ס' התרומות והב"י בשם התוספו' בפרק הפועלים ובסוף פ"ק דבכורות:

משנה ח' פ"ק דתרומות:

שם משנה ט':

שם פ"ב משנה ז': (°) פי' עומדין לכבישה בחומץ והם רעים:

שם במשנה משום שהוא יפה לשתיה מן המבושל:

תוספתא פ"ד דתרומות:

ירושלמי פ"ב דתרומו' ותוספתא פ"ד ומייתי לה במנחות דף נ"ד ע"ב פי' תאנים לחים גרוגרות תאנים יבשים וכלי המחזיק מאה גרוגרות' לא מחזיק טפי מכ' תאנים:

תוספתא דתרומות פ"ד ופי' בכ"מ שהחטים נקראי' יפה מפני שהם מתקיימי' יותר מהפת ועוד שמהחטין יכול לעשות פת והפת אינו יכול להחזירו לחטין:

שם בתוספתא וכחכמים דסברי דמין אחד הם אלא שאין תורמים מן הרע שהוא חומץ על היפה והוא היין:

משנה ריש פ"ג דתרומות: (°) פירוש אף ע"פ שיין וחומץ מין אחד כיון שהוא נתכוון לתרום מן היפה אם עלה בידו מן הרע הוה ליה תרומה בטעות ואינה תרומה:

(°) מכאן עד סעיף ע"א הוא לשון הרמב"ם בפ"א מהלכות מעשר: פשיטותא דגמ' יבמות דף פ"ה ע"ב וכרבנן שם דף פ"ו ע"א:

ברייתא שם דף צ"א ע"א:

משנה שם דף פ"ז ע"ב:

כדמפרש רב ששת שם בדף צ"א:

ספרי פרשת קרח:

ממשנה ספ"ק דפאה שאף בלוקחים אם לקחו קודם שימרחו אין מוציאין מידם:

ברייתא חולין דף ק"ל ע"ב:

בכורות דף כ"ז ע"א:

משנה ה' פ"ב דביכורים שנינו כן בתרומת מעשר ומשמע דכ"ש למעשר עצמו:

מימרא בכורות דף כ"ד ע"ב וירושלמי פ"ב דתרומות:

נלמד מהדין שבסמוך וחולין דכ"ו ע"א:

ברייתא חולין דף כ"ה ע"ב וכרבי ישמעאל ברבי יוסי וכן הורה רבי חנינא שם דמרים בין גדולים בין קטנים לפיטור:

פרשת קרח ומשנה ד' פ"ב דתרומות לענין תרומה:

משנה ט"ז פ"ק דאבות:

משנה ו' פ"ד דתרומות:

ברייתא עירובין דף נ' ע"א:

משנה ריש פ"ד (דמעשרות) [דתרומות] וכפי פירושו:

תוספתא דברכות פ"ו:

(°) מכאן עד סעיף פ"ה הוא מדברי הרמב"ם שם בפ"ב מהלכות מעשר: משנה ריש מעשרות:

ירושלמי שם: (°) פי' גרגר אחד וכל הרוח נמי הוי חבור:

משנה ו' פ"ה דמעשרות: (°) פי' מיין גמור ולא מבעיא מיניה וביה אבל לא ממנו על יין גמור דאין תורמין אלא מן היפה:

ל' הרמב"ם ריש פ"ג מהלכות מעשר ממשנה ה' ו' פרק קמא דמעשרות:

ג"ז שם:

ממשוה ריש פ"ג:

סוף פ"ב:

משנה ריש פ"ד:

משנה ד' פ"ב:

משנה ב' פ"ד:

מימרא דכי אתא רבין א"ר יוחנן ביצה דף ל"ה ע"ב:

משנה ה' פ"ק דמעשרות: (°) מכאן ועד סעיף פ"ט לשון הרמב"ם בפ"ד:

משנה ה' פ"ג דמעשרות:

ב"מ דף פ"ח ע"א:

שם בפ"ג מהלכות מעשר וציינתיו בריש הסעיף:

מסקנת הגמ' שם בב"מ ע"ב וכתירוצא בתרא:

כצ"ל וכן הוא ברמב"ם:

משנה ה' פ"ק דמעשרות ושם בב"מ והשפשוף הוא שמשיר את השיער הצומח בהם כשהם קטנים:

[קנח] משנה ד' פ"ב וכחכמים: מימרא דרב הושעיא ברכות ל"א ע"א וכפי' רש"י שם:

ירושלמי ריש פ"ד דמעשרות וכרבי יוחנן:

משנה ז' פ"ק דמעשרות:

כר"ע עבודת כוכבים דף נ"ו ע"א וכן משמע בב"מ דף צ"ב ע"א דהלכה כר"ע:

משנה ה' פ"ד דמעשרות:

כן הוא שם במשנה וברמב"ם:

משנה ריש פ"ד דמעשרות:

שם במשנה:

משנה סוף פ"ק דפאה:

ממשנה ג' פ"ק דדמאי הלוקח לזרע ולבהמה וכו' משמע דוקא דמאי אבל ודאי חייב לעשר:

(°) מכאן עד סעיף צ"ד ל' הרמב"ם שם בפ"ד: משנה ח' פ"ג דמעשרות וכת"ק:

שם במשנה:

שם משנה י':

שם משנה ט' וכר"ע: (°) פי' שובר ואוכל הגרגרים שבתוכה:

משנה ג' פ"ח דתרומות וכרבי יהושע:

משנה ט' פ"ג דמעשרות ופי' כסבר הוא זרע גלאיינדרי בלע"ז:

(°) מכאן עד סעיף קט"ו ל' הרמב"ם שם בפ"ה: ירושל' פ"ג דמעשרות:

בריו' ב"ב דף פ"ח ע"א:

משנה ריש פ"ה דמעשרות:

משנה ה' פ"ב דמעשרות וכרבי יהודה:

שם משנה ו'.

שם בסוף הפרק ופי' לאכול הוא בתאנים הלחים ולקצות הם התאנים השטוחים לייבש ולעשות אותם גרוגרות:

שם וכרבי יהודה:

משנ' שם בריש פ"ב ואיכא שם במשנה שאם הכניסו לבתיהם מעשרים ודאי וכו' וכמו שפירש בירושלמי וכמה חילוקי דינים בזה וכתבם הרמב"ם שם יעויין שם:

שם משנה ז':

משנה ב' פ"ג דמעשרו':

ציינתיו לעיל בסעיף פ"ב:

משנה שם ריש פרק ד':

לעד"נ שלמדו ממה שהאיר עונינו ה"ה בפ"ט מהלכות מ"א שהמעושן הוא בעיא בירושלמי בפ' הנודר מן המבושל ולא איפשטא והביאו המחבר בב"י בי"ד בסי' פ"ז ועיין שם בכ"מ:

שם במשנה:

משנה ז' פ"ק דמעשרות:

שם משנה ד' פ"ד:

ירושלמי שם:

מפורש שם בתבשיל צונן:

שם במשנה:

מסקנת הגמ' ב"מ דף פ"ט ע"ב:

שם במשנה ריש פ"ד דמעשרות:

שם במשנה ג':

ממשנה ד' שם ומהירושל' שם: (°) עיין פירושו בסעיף ק"ל:

ביצה דף ל"ה ע"א וירושלמי פ"ב דתרומות אפילו ליקטן שלא לצורך שבת:

משנה ב' פ"ד דמעשרות

שם בירושלמי:

משנה ג' פ"ח דתרומות וכר' יהושע וכפי פירושו דר"א ס"ל דיגמו' בשבת ומינה נשמע לר' יהושע דלא יגמור היינו בשבת:

שם וכפי גירסתו ועיין בכ"מ:

(°) מכאן ועד סעיף קכ"ה הוא לשון רמב"ם שם פ"ו: ברייתא שבת דף כ"ו ע"א ופי' רש"י ואין צ"ל בטבל טהור:

תוספתא פ"ק דדמאי:

מדתנן בספ"ק (דדמאי) [דפאה] ונוטל מן הגורן וזורע וכו' דברי ר"ע משמע דרבנן פליגי עליה והלכה כרבים:

משנה ריש פ"ה דמעשרות:

שם במשנה ב'

משנה ת' פ"ה דדמאי:

שם בירושלמי:

שם משנה ג' פ"ג:

עובדא שם בירושלמי:

תוספתא פ"ג דמעשר שני וירושלמי פרק ז' דדמאי:

מברייתא הרי שאנסו וכו' חולין דף קל"א ע"ב:

משנה ת' פרק ה' דדמאי:

שם משנה ב' פ"ו:

שם במשנה וכר' יהודה:

ירושלמי מדיוקא דמתניתין ספ"ק דפאה דתנן עד שימרח וכו' הא אם מירחו אינה שלהם ומשום קנסא:

תוספתא פ"ו דדמאי:

ג"ז שם: (°) מאכן ועד סעיף קל"ב הוא לשון הרמב"ם בפ"ת מהל' מעשר שני:

משנה ריש ר"ה:

שם במשנה וכב"ה:

משנה ו' פ"ב דביכורים וכרבן גמליאל מייתי לה בר"ה דף י"ד ע"ב:

שם במשנה:

מימרא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן כו' ראש השנה דף ט"ו ע"ב:

ירושלמי ספ"ד דמעשרות וכמ"ש הכ"מ שם שאמרו אליבא דב"ה דאע"ג דסברי דאילן גמור הוא לענין כלאים וערלה (בברכות דף ל"ו ע"א) לענין מעשר שני ומעשר עני החמירו בו:

משנה סוף פ"ב דמכשירין:

שם וכפי פירושו במאי דתנן להחמיר וכמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס:

נלמד ממה שקדם בסמוך:

ירושלמי דמעשרו' פ"ב:

מברייתא בכורות דנ"ג ע"א וכמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס:

(°) מכאן עד סעיף קל"ו הוא לשון הרמב"ם בפ"ב מהלכות מעשר שני: משנה זבחים דף קי"ב ע"ב ומכות דף י"ז ע"א:

בריי' שם דף י"ט ע"א:

שם בשם הגאונים:

סמ"ג מהא דפסחים דף כ"ח ע"א:

הרמב"ם שם וטעמו דמחללין אף על פירות עיין בכ"מ שם ריש פ"ד:

ד"ע:

תוספתא פ"ג דמע"ש:

כן הוא ברמב"ם שם מהתוספתא:

כ"מ שם

וכתב בכ"מ דהכי אמרי בירושלמי פ"ג הלכה ו':

(°) מכאן עד סעיף ק"מ הוא לשון הרמב"ם שם (בפ"ד): משנה ז' פ"ד דמעשר שני וכר' יוסי:

ירושלמי סוף פ"ק דדמאי:

לטעמיה אזיל דרשאי לעשות כן כדלעיל בסעיף קל"ג:

משנה סוף פ"ק דדמאי מפרישין אותו ערום ופירש בירושלמי לומר שאינו צריך ברכה:

משנה ב' פ"ק דמע"ש וב"מ דף נ"ד ע"א:

ירושלמי פ"ד וכ' הכ"מ דר"ל דאפילו חילל על הרבה מטבעות שיש בכל אחת חצי פרוטה אינו מחולל כדין אסימון:

שם במשנה ב':

שם:

ד"ע:

תוספתא בסוף פ"ג ואיתא ביומא דף נ"ה ע"ב ושם בתוספות:

(°) מכאן עד סוף הסימן הוא לשון הרמב"ם בפי"א: משנה ו' פ"ה דמע"ש וירושלמי שם:

שם משנה י':

משנה מגילה כ' ע"ב:

טעמו כ' הכ"מ כיון שהוא חייב לבער אפי' שלא בפני הבית למה ימנע מלהתודות:

משנה סוטה דף ל"ב ע"א.

משנה ו' פ"ה דמ"ש:

כגירסת רבינו במשנה והוכיח הכ"מ כן מהירושלמי:

שם במשנה ח' וכרבי עקיבא:

שם משנה ט':

שם משנה י"א:

ירושלמי שם:

שם משנה י"ב: (°) קצתם העתיק כפי שהיה נראה להמחבר יותר הכרחי: