Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 111
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משנה ב"ב דף קע"ה ע"א
כתב ה"ה בפי"ח מהל' מלוה שזהו מ"ש בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ז ע"א) מיניה ואפילו מגלימא דאכתפיה ואם שעבד נכסיו בלתי אשתו והם משועבדים לכתובת' דינו כמו במכר דמה שיכול למכור לעולם או עד שתתאלמן כן הדין בב"ח ב"י בשם בה"ת ועוד שם מדין אשה שנתן לה אחר או בעלה קרקע קודם שלוה אף שהבעל אוכל פירות אין הב"ח גובה מהם וע"ל סי' צ"ט סכ"ה ועיין בטור א"ה סי' צ' מדינים כאלו
ספ"ק דמציעא ד' ט"ו ע"ב איפסקא הלכתא באחריות ט"ס הוא דלא שדי אינש זוזי בכדי
וכן דקדקו התוס' בפרק הנזכר ופשוט הוא דכל תנאי שבממון קיים
הרשב"א בתשו' סימן אלף וק"י מס"ג
שם סעיף ה' בשם ת' אביו הרא"ש כלל ע"ד סי' ד' וה'
גם זה שם דשם בכלל הנזכר סי' ג'
וביאר שם כי אותו כח ששייר האב לעצמו שתתבטל המתנה כשיבא בעל חוב לטורפה חזר לבן מכח השיור שירש מאביו
ת' הרשב"א סי' אלף וכ"ה מס"ב
וביאר שם דה"ל כאלו שעבד אותו בעל חוב קיים עדיין על קרקע והביא ראיה מהירושלמי
ר"ן בפרק אלמנה ניזונת מס"ב
בה"ת שער כ"א מס"ה
ל' הטור ס"ו משנה גיטין דף מ"ח ע"ב
ברייתא שם ד"נ ע"ב
טור וכן כתב התוס' שם
וכ"כ התוס' שם בגיטין
ת' הרא"ש כלל פ"ו וסי' ה' מס"י
ת' הרא"ש כלל פ' סי' ט"ו ומביאו הב"י בסי' ק"ז
טור ס"ח בשם אביו הרא"ש כ"כ בתשו' כלל פ' סי' י"ח וכ"כ הרב המגיד בפכ"א ממלוה בשם הרשב"א ז"ל וע' בת' הרשב"א סי' אלף וה' אלף ול"ט
שם סעיף י' בעיא דאיפשטא כתובות דף צ"ה ע"א
מבואר שם בסוגיא אהא דאמר רבא ב' תשובות בדבר
ה"ה פי"ט ממלוה בשם הרשב"א וכ"כ בת' הרשב"א סימן אלף ול"ט וכ"כ הר"ן פרק מי שהיה נשוי מסט"ו:
הרשב"א בתשובה מסט"ז
טור סי"ת בשם רב האי
וכתב עוד שם בשם רב האי ובשם רב יהודאי שאין ללוקח הא' על חבירו כלום
שם סי"ב בשם אביו הרא"ש בתשובה כלל פ' סי' י"ח וביאר שם משום דלפעמים הלוה אלם ולפעמים המלוה עשיר ויש לו שטרות הרבה ואינו זוכר לכולם וכו' ומיהו כשבא לידי שטר ישן אני דורש וחוקר לידע אם יש רמאות בדבר
שם סי"ג כ"כ בה"ת בשער נ"ט בשם גאון ואף ע"ג דפליגי חכמים על אדמון בעורר על השדה והוא חתום עליו וכו' משנה כתובות דף ק"ט ע"א איכא למימר בלוה כולי עלמא מודו
שם סעיף י"ד בשם תשובות אביו הרא"ש
שם סט"ו כן כ' בה"ת בשער שני
דאם לא כתב לו דאקנה וקנאה אחר שלוה אם נתנם מתנתו מתנה דלא חל שעבוד בעל חוב עליהם
ב"י שם בשם בה"ת סוף שער מ"ג ושכן דעת הראב"ד וכן נמצא בתשובה לגאון
שם בסה"ת כתב ואיכא דפליג וכו'
טור סט"ז וכפול לעיל סי' פ"ו ס"ח
ואינן יכולים לו' פרוע אתה משמעון ואין שמעון נאמן בהודאתו עלינו שהוא עושה קנוניא עלינו לפי שסוף סוף צריכין לפרוע לשמעון שהוא מלוה של המוכר שלהם
שם סי"ז כ"כ בה"ת שער מ"ג
וביארו שא"צ שום הקנא' לא כתיב' ולא מסירה ומבואר במ"ש בריש סי' פ"ו
שם סי"ט והכל בסה"ת בשער הנזכר
הב"י הקש' מה צורך יש באגב גם בשטר שיש ללוה על הב"ח שלו והסמ"ע פי' וכן בשטר ר"ל או בשטר וכו' אבל לא בעי' אג"ק בשני השטרו':
שם ס"ט כ"כ בעה"ת שער מ"ב
טעם כל אלו הדינים משום דמדרבי נתן משועבד לשני כשם שהוא משועבד לראשון ולא יועיל בהם אם כתב לראשון אגב דאין השעבוד חל כיון שלא היו אז ברשותו דכאן מיירי דלא כתב לו דאקני כמבואר לעיל סי' ס' ולקמן סי' רי"א
כתב הב"ח דאם נעשו חובותיו קודם שלוה מאחרון צ"ל דכתב לראשון אגב לאחר שנעשו החובות קודם שלוה מהאחרון דאל"ה לא מהני כמ"ש לעיל
שם ס"כ בשם ת' אביו הרא"ש בכלל פ' סי' ה'
וכתב בכלל ע"ז סי' ג' אף לדברי ר"ת דס"ל דאותיות לא מקנו באגב מוד' הוא דמשתעבד באגב:
מבואר במ"ש המחבר לעיל סי' ס' סוף סעיף א'