טור והרמב"ם ריש פט"ז מה' מלוה וכתב ה"ה זה פשוט בכמה מקומות

מימרא דר' אסי א"ר יוחנן גיטין דף ע"ח ע"ב וכפרש"י שם. זרוק ושומרו קאמר

אוקימתא דגמרא שם

ל' הטור והב"י לא כתב מוצא דין זה ולעד"נ שלמדו מדברי התוס' שם בד"ה אי הכי וכו' שכתבו דהא דקרוב ללוה פטור [חייב] דמפרש לו שיזרוק לו למקום שיוכל לשמרו הוא ע"כ דמשמע דאם לא פי' לו כן אפילו זרקו רחוק מן המלוה פטור וכן מצאתי בב"ח וכתב עוד שכנ"ל דעת הרמב"ם רפ"ז [פט"ז] מה' מלוה ולכן כתב בסתם פטור דמשמע דאפילו זרקו רחוק מהמלוה ולא כמ"ש ה"ה שם בשם הרשב"א ע"ש

משנה שם ע"א ואוקימתא דגמרא שם ע"ב וכ' ה"ה בשם הרשב"א שבל' זה ממש קאמר ליה ולא יותר

ל' הרמב"ם שם וכתב ה"ה ודין הגיטין מבואר בפ"ה מהל' גירושין (דין י"ג וי"ד) והביאו המחבר בא"ה סימן קל"ט סי"ג ועיין במ"ש שם ופי' ה"ה בדברי הרמב"ם שם שהוא פסק כדאמר שמואל לרב יהודא שיננא וכו'

זה היא לדעת הטור שפסק כרב שם מ"א ובחוץ לד"א אמות פסק כר' יוחנן שם ע"ב וס"ל דלא פליגי רב ור' יוחנן אלא בחוץ לד' אמות ופסק כר' יוחנן וכמ"ש הב"י והב"ח בשם הרא"ש ונלע"ד דע"כ לא איירי הטור אלא בסמטא או בצידי ר"ה כמ"ש בא"ה סי' ל' סעיף ד' וכמ"ש שם ע"ש ומ"ש המחבר מדברי הרמב"ם איירי בר"ה ובחצר שאינ' של שניהם כמ"ש הרמב"ם שם בפ"ה והמחבר בא"ה בסימן קל"ט סי"ג ע"ש ודברי הרב רמ"א שהביא דעת הטור ועשאן ביאור לדעת רמב"ן הוא צ"ע לפענ"ד והרב סמ"ע לא העיר בזה וצ"ע

כ"כ התו' שם

טור ס"ד בשם הרמב"ן וכ"כ ה"ה בשמו שכ"כ בת' ותשובה זו הביאו בה"ת בשער נ' וסיים לה וכי איצטריך הלל לתקוני לשכה (משנה ערכין דף ל"ח ע"ב) שלא בפניו אבל בפניו הוי נתינ' בלישנא בתרא דרבא (שם דף ל"ב ע"א) שהכל מודים דפרעון בע"כ הוי פרעון וכו' וכיוצא בזה כתב ר' ירוחם נ"י וכ' טור וכן בפקדון אם החזיר לו בע"כ ביישוב

מעובדא שם דשומשמי ב"מ דף מ"ט ע"א כמ"ש הרי"ף שם ומהרש"ל בהגהותיו השיג ע"ז גם הסמ"ע הביא ראי' מכמה דוכתא ☜דבמלו' לא סגי בא"ל תא שקול זוזך ופי' הסמ"ע דמ"ש הטור והמחבר דפטור אדלעיל קאי דא"ל הילך מעותיך ולא רצה לקבלם והשליכם לפניו דפטור ע"ז כתב וכן אם לא השליכם לפניו אלא הוליכם לביתו וא"ל הנה מעותיך צרורים וכו' עכ"ל וכן ראיתי במרדכי בשם ריב"א דבהכי מיירי