א) לשון הרמב"ם בפ"ג מהל' סנהדרין ממימרא דרב ספרא א"ר יוחנן סנהדרין דף ל"א ע"ב

פי' מיד ואם הביא אח"כ מב"ד הגדול שטעו יחזירו לו

והיינו ☜כשאין מלוה הולך בלא"ה שמה בית יוסף בשם תשו' הרשב"א

ג) כמימרא דאמימר הלכתא כו' שם וכדמפרש התם דעבד לוה לאיש מלוה

ד) שם וכתב הכ"מ די"ל כיון שהתובע מתרעם בחבירו שהזיקו הוי הנתבע עבד לו עד שיסלק הזיקו או יברר שאינו הזיקו

ה) שם והיינו כדי שלא יהא כ"א תובע את חבירו ואומר לבי דינא רבא אזלינא כדי שיתפשר עמו

ו) שם מהא דאמרי' הלך אחר ב"ד יפה כו' סנה' דף ל"ב ע"ב

ז) כתב הכ"מ נראה שדעתו כדעת קצת המפרשים ואומרי' ☜שאם דייני עירם הדיוטות אפי' לוה מצי מעכב ולומר אינו דן אלא בב"ד של מומחין:

ח) וכתב בפסקי מהרא"י בסי' ס"ה ☜שהמנהג כל השייכים לבית החיים שלהם שייכים לאותו ב"ד

ט) פירוש שע"פ הדין יכול לעכב מעותיו כדרך שנתבאר בסי' ע"ג סעיף י

והתובע צריך לשלם השליחות ב"י בשם מהרי"ק

י) הגהת מרדכי דקידושין בשם מהר"ם מטעם שלא יהא נחשד המורה ששולחין אליו פן ישא פני ת"ח ודמי לשליבי פוזמקיינו ואתו לדינא שבועות דף ל"א ע"א מסי"ד

טור בשם סמ"ג מהא דא"ל ומי קא טרחנא לך נלך ונדון בפני רב חסדא כו' סנהד' דף כ"ג ע"א אע"פ שאינו גדול כרב הונא

פי' ויכול לעכב א' על חבירו וצריכין לברור ב"ד השוה לשניהם

כ) טור מעובדא דהנהו כותאי ב"מ דף ס"ט ע"א וכמ"ש התוס' והרא"ש שם

ל) ודוקא במקום דאיכא לחשוד מודיעין ליה ☜אבל במקום דליכא לחשוד והוא מלגלג מנדינן ליה נ"י פ' איזה נשך

מ) שם כ"כ הרא"ש והמרדכי אהא דא"ר לפני ר"א מי שנושה בחבירו מנה יוציא מנה כו'

נ) שם ושם בשם רבי' מאיר בהא אבל למיכתב עליו פתיחא וכו' ב"ק דף קי"ב ע"ב פירוש שצריך ליתן שכר הסופר שכתב הפתיחה קודם שיקראנו וה"ה לכל שאר הוצאות

ס) ריב"ש בסי' תע"ה וכתב הטעם דאינו אלא גרמא בניזקין כיון שאינו עושה מעשה בגוף הדבר שמזיקו:

ע) והביאו הב"י וכ' הכי מסתבר ונלע"ד שמה שלא כתבו המחבר הב"י משום דהוא כוללו במ"ש לעיל קודם הי"א חייב לפרוע לו כל יציאותיו

פ) דלא האמינוהו בשבועתו להוציא ממון חבירו והא דהאמינוהו בשבועה להוציא ממון בסי' קי"ח סעיף ה' ובס"ס שע"ה שאני התם דברשות הוציא או שיש לו שבח מה שא"כ כאן דמה שנתן לו יפסיד: