Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 235
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) ל' הרמב"ם בפכ"ט מהל' מכירה דין ז' וכ' ה"ה זה פשוט שעדיין לא הגיע לעונ' הפעוטות (משנה פ"ה דגיטין דף נ"ט ע"א) ואמרו בגמ' פ"ו דגיטין (דף ס"ה ע"א) אמר רבא ג' מדות בקטן וכו':
ב) כ' ה"ה נתכוון למ"ש שם בגמ' דף נ"ט ע"א הפעוטות מקחן מקח ועד כמה מחוי ר' יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שבע וכו' ולא פליגי כל חד וחד לפום חורפיה
בשם אביו הרא"ש והרב רמ"א הכניס בתוך דברי הרמב"ם דעת הרא"ש ואין דעת הרמב"ם כן כדלקמן סעיף ח' וכמ"ש שם והיה ראוי לכתוב בשם י"א וגם הרב סמ"ע העיר בזה
ג) מסקנת הגמרא שם
ד) מימרא דר' יוחנן שם משום כדי חייו
ו) מבוא' בפ"ט דב"ב דף קנ"ה ע"ב
ז) טור ס"ג כ"כ הרא"ש בתשו' סוף כלל פ"ה וסוף כלל א' דאפ"ה לא הוי מתנתו מתנה כ' רשב"א בתשו' ☜קטן בן שש שנתנו לו מתנה ע"י גדול ולא פי' אימת יתנו לו והוא נתן לו עכשיו ופסק דאם אין הקטן חריף ובקי אזי פשע זה הגדול במה שנתנו לו ועיין בתשו' הר"ן סימן מ"ט סמ"ע בשם ד"מ
ח) בתשו' הרא"ש שם ושם
ט) טור ס"ד בשם תשו' הרא"ש בסוף כלל פ"ה
י) לשין הרמב"ם שם ד"ו מימרא דרב פפא מפורש' בספ"ו דכתובות דף ע' ע"א ובהל' שם בהנזקין ה"ה
כ) שם ד"מ מימרא דרב יונה אמר רבי זירא עד שתות כגדול בפ"ו דגיטין דף נ"ט ע"א
ל) שם ומ"ש הראב"ד דקטן אין לו מחילה כדאמרינן יתמי לאו בני מחילה נינהו כ' ה"ה שאין משמעות הגמ' כן שא"כ היה להם בגמ' לפרש ומ"ש ביתמי דלאו בני מחילה נינהו מ"מ חכמים שתקנו שיהיה ממכרן ממכר משום כדי חייהן הן תקנו שיהיה טעותם כגדול וכו'
נ) כ' ה"ה כדמשמע פ' הנזקין (גיטין דף נ"ב וע"א) והיא ביתומים שיש להם אפוטרפוס וכן הדין לקטן עצמו ועיקר
ע) כ' ה"ה פשוט הוא דשכירות מכירה ליומא הוא ואין ממכרו ממכר במקרקעי
פ) כ' ה"ה נתן המחבר טעם למ"ש שקנין הקטן אינו מועיל לפי שסתם קנין לכתיב' עומד וכל שאינו ראוי לכתיבה אינו מועיל:
ק) כ' הרב המגיד מימרא מפורשת פרק קמא דמציע' (ד' י' ע"ב)
ר) גם זה מבואר שם בגמ' הדין והטעם שחצר הקטנה היא משום יד
כן הוא ג"כ ברמב"ם ופי' הסמ"ע דכיון דמצינו דרבתה התורה קנין לקטנה ע"י חצירה כמו בגדול הניחו לה חז"ל גם כן קנין סודר כמו בגדול ובנוסח הטורי' שלפנינו העתיק וכן קטן שקנה מטלטלים וקנה מידם וכו' אבל הקטנה וכו' וקנת' מידם וכו' ונלע"ד צ"ע בזה ובמ"ש הרב ב"ח שם ומ"מ כתב שהרמב"ם הסכים לדעת הראב"ד כשאחרים הקנו לו קרקע במקח וכו' ואין כאן מקום להאריך:
ת) ביאר שם שהקטן כמי שאינו בפנינו הוא וכת' הר' המגיד מבואר בגמ' שמי שמקנה קרקע לקטן שקנה וכו' והכי מפורש ס"פ יש נוחלין (בבא בתרא ד' ק"ל ע"ב) גבי ההו' דיקל' אזל רב ביבי אקנייה לבנו הקטן ומה שחידש המחבר הוא שאפילו במקח שהרי אין מקחו מקח ☜ונראה שהקטן יכול לחזור בו ואין המוכר יכול לחזור בו:
א) שם די"ב וכתב ה"ה מפורש פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ה ע"ב) שבן י"ג שנה ממכרו ממכר במטלטלי' אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן:
ב) ג"ז מפורש שם ומפורש בהלכות בארוכה:
ד) ל' הטור בסי"ג בשם הרי"ף וכן פי' הרשב"ם בפ"ט דב"ב ד' קנ"ה ע"ב דכ"כ התו' שם בשמם
ה) טור שם בשם הרמ"ה
ו) כ"כ גם הרמב"ם שם וכתב ה"ה זה מפורש שם (בפ' ודף הנזכר) בפ"ו דגיטין ד' ס"ה בשמועה דמימרא דרבא ג' מדות בקטן וכו' וכדאי' בהל' בפ' מי שמת בארוכה
ז) כתב ה"ה זהו סברתו שמה שהזכירו בגמ' אביו לאו דוקא וכ"כ בעל העיטור ז"ל והוא הדין לנכסיו מורישיו ע"כ וכ"כ הטור בשם הרמ"ה
ח) שם בשם הרמ"ה
י) כ"כ בהלכות בפרק מי שמת וכ"כ הרב המגיד שם בשמו וכ"כ אבן מגש והביא ראיה לזה ועקר וכן כתב הב"י בשם נ"י שם בשם הר"י א"מ
המפרשים בשם הגאוני'
כ) לשון הרמב"ם ודין י"ד
ל) כן פירש הרב המגיד שם ומבואר לעיל בסוף סעיף ח':
מ) כת' ה"ה אע"פ שלא נזכר בגמ' (גיטין דף נ"ט ע"א) אלא מתנתו מתנה סתם מ"מ נלמד לדין הפעוטות במתנת המטלטלין כמ"ש לעיל (סעיף א') שמתנ' הבריא והש"מ שוות ופי' הרב אבן מגש ז"ל אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן וכן פי' ז"ל ובין בנכסי אביו בין בנכסי עצמו מתנתו מתנה
נ) שם דין ט"ו מפורש ושם בב"ב דף קנ"ה להלכות:
ס) מבוארים בא"ה סי' ק ע"ב
ע) כתב ה"ה דכל שלא הביא ב' שערות ולא נולדו בו סימני סרים קטן הוא
פ) מפורש שם בגמרא ובהלכות
צ) טור סי"ד בשם הרמב"ם
ק) ל' הריב"ש בסימן תס"ח בשם הרמ"ה הביאו בב"י שם
ר) ל' רמב"ם דין ט"ז וכתב ה"ה מפורש שם בגמרא (דף קנ"ד ע"א) דאין שומעין להם לנוולו ועוד דסימנים עשויין להשתנו' ופי' סימנים משתני' וכו' יש מי שפי' נושרין
ש) וכ"כ הרמב"ם שם ושם בגמ' דף קנ"ה ע"א
א) וסיים שם כדין הזה הורו רבותי
ב) שם לדעתו וכתב ה"ה ואפשר שלמד הרב ז"ל דין זה ממ"ש במתקדשת למיאונין כיון שגדלה שעה אחת שוב אינה יכול' למחו' (ומבואר בא"ה סימן (קנ"ה) ואע"פ דהאי ממונא ושם איסורא מ"מ גם זה מדין שתיקה וכו' וכן גבי פרנסה אמרו שאם לא מוחת' הפסיד' (ומבואר שם סי' צ"ג)
ג) טור סי"ח בשם הרמ"ה
ד) שם בשם ה"ר יונה
ה) שם בשם אביו הרא"ש כ"כ בפסקיו בפ' ב' דייני גזירות
ו) ב"י בשם ר' ירוחם נתיב י"ט וכ"כ לעיל ריש סי' קל"ב:
ז) לשון רמב"ם בפכ"ט מה' מכירה ד"ב משנה פ' הנזקין (גיטין דף נ"ט ע"ח) שנינו חרש רומז ונרמז וכו' וכת"ק וכפירש"י שם
ח) כתב ה"ה דלא גרע מנשתתק לגיטין כדאיתא במי שאחזו (שם דף ס"ז ע"ב) אבל יש תימה למה לא השוה מדבר ואינו שומע לשומע ואינו מדבר כו' וצ"ע
ט) שם ד"ג וכתב ה"ה זה מבואר שם ברייתא שם (דף ע"א ע"ח) כשם שבודקין אותו בגיטין כך בודקין אותו למשאות ומתנות
י) נתבאר מא"ה בסי' קכ"א ס"ה:
כ) מימרא דרב כהנא אמר רב וכו' שם:
ל) טור ס"כ בשם תשו' הרא"ש בסוף כלל פ"ה
מ) לשון הרמב"ם פכ"ט מה' מכירה ד"ד וכתב ה"ה זה פשוט ומבואר וכו' בב"ב דף קנ"ה ע"א ובפ"ק דחגיגה (ריש דף ג') נתבאר איזה שוטה (ובי"ד סימן א')
נ) לשון הטור סעיף כ"א
ס) כתב ה"ה ממ"ש בפ"ד דכתובות מי שנשתט' בית דין מעמידין אפוטרופוס לנכסיו וכו' מימרא שם דף מ"ח ע"א
ע) שם ד"ה כת' ה"ה ברייתא מפורש' בפ"ג דראש השנה (דף כ"ח ע"א) ומבואר ג"כ בפ"ב דכתובות גבי עובדא דבר שטיא (ריש דף כ')
פ) שם די"ח כתב ה"ה ברייתא בפ"ו דעירובין (ריש ד' ס"ה)
צ) מימרא דר' חנינא שם לא שנו וכו'
ק) שם רפ"ל מה' מכירה וכתב ה"ה זה פשוט שהמוכר אחר שזכה לו אינו יכול לחזור וכן פשוט שהלוקח אינו מוכרח לקנות שא"כ חבין לו לאדם שלא בפניו ואפילו במתנה יכול לומר אי איפשי לקבל
ר) שם דין ב' וכ' הרב המגיד פשוט שעבד זה הוא כנעני ובו אמרו מה שקנה עבד קנה רבו וכ"כ רב האי גאון בשער ה' של מקח וממכר
ש) שם ד"ו וכתב הרב המגיד מבואר הוא שאין מתנתו כלום שאפילו למכור יש צדדין שאינן רשאין כדאיתא בפ' ה' דגיטין (דף נ"ב ע"א) נתבאר בפ' י"ח מה' נחלות (ולקמן סימן ר"ץ)
ת) לשון הטור סכ"ט וכ"כ הרמב"ם שם ד"ז ירושלמי פ' אחרון דיום טוב ופסקוהו הרי"ף והרא"ש שם:
ב) ועיין בס"ס קצ"ה