Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 260
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) משנה ב"מ סוף ד' כ"ה
ב) ל' הטור כ"כ הרא"ש שם בפסקיו
פי' אף שהוא ידוע שהי' ביד אבותיו של זה ג' ד' דורות כיון שידוע שלא היה של אבותיו מעולם
ג) שם בגמ' ריש דף כ"ו
ד) ל' הרמב"ם בפט"ו מהלכות גזילה ואבידה ד"ז והביאו הטור
ו) לשון הטור כ"כ הרא"ש שם בפסקיו
ח) אוקימתא דגמ' שם וריש דף כ"ו
י) כ"כ הרא"ש שם דדרך בע"ה להניח חפציו בביתו ימים רבים ואינו מתייאש
כ) ברייתא וגמ' שם ריש דף כ"ז
מ) אוקימתא דמתני' שם
נ) מימרא דרב אשי שם
ס) כ"כ הרמב"ם שם די"א יראה לי וכו' וכ' ה"ה טעם נכון דכי אמר הרי הן של בע"ה לאו משום דתקנה לו חצירו הוא דא"כ אפי' מחציו ולחוץ וכו' וטעמא משום דאין חצירו קונה לו לפי שהחור הפתוח לר"ה הוה חצר שאינ' משתמרת היא וכי אמר הרי אלו של בע"ה דאיהו אצנעינהו וכיון שהוא מודה דלאו דידיה הודאת בעל דין כק' עדים דמי ושכ"נ מן הסוגיא דאין כותלו זוכה לו כלל
ע) שם ושם במשנה
פ) פשוט בגמ' שם
צ) שם ושם במימרא אוקימת' דרב מנשיא בר יעקב למתני' דתנן הרי אלו שלו והא דלא פסק כאוקימתא דרב נחמן שם דאפילו בג' ישראל וכו' כתב ה"ה ואולי מפני שרבא פליג עלי' (שם ע"ב) דחייש בסלע שנפל מג' אפי' לית בה אלא שוה ב' פרוטות שחייב להחזיר דלמא שותפים נינהו ה"נ בפונדק שהשכירו ג' ישראל כיוצא בזה שהרי הגמ' משוה אותם בפי' וזה עיקר:
ק) טור ס"ג בשם תשובה הרא"ש ריש' כלל נ"ב:
ר) מטעמ' דשכירות ליומ' ממכר הוא ועיין בסי' שי"ג ס"ג פסק כדעת הרמב"ם שזכה המשכיר
ש) וביאר שם לפי שאין זה דבר הפקר דנימא חצירו זוכה לו ועוד כ' שם דאף אם היתה הפקר כל זמן שהוא ביד הגנב לא קנה החצר עד שתנוח ע"ג הקרקע וכתב הסמ"ע מטעם זה אם קנאו אחד הנכנס לשם י"ל דזכה בו וצ"ע בזה
ת) ל' הרמב"ם שם ד"ד במשנה שם דף כ"ו ע"ב
א) כתב הכ"מ שנ"ל שטעמו של רבינו כיון דאמרי' בגמ' מאי אריא דתני בין כסא לשולחני וכו' שייך נמי בחנות במאי אריא דתני בין תיבה לחנוני של חנוני ניתני ע"ג תיבה לחנוני משמע דע"ג התיב' הרי הוא של מוצאו וכו':
ב) טור בשם ר"י וכן כתב ה"ה שם מפני שהרב' עכו"ם מצוים שם וכן פירשו התו' (שם) והראב"ד ז"ל
ג) שם פט"ז מה' אבידה ד"ה
ופי' ורש"י הכסא הוא שהשולחן מונח עליו והוא נותן מטבעותיו בשולחן שלפניו דהבאין להחליף אף הם נותנים עליו מעותיהם
ה) מימרא דר' אלעזר שם
ו) כתב ה"ה כלומר בדבר שאין לו סי' אפי' ברוב ישראל הרי אלו שלו
ז) שם פמ"ו כ' ט"ו משנה ד' פ"ג דמעשרות ווהובא בב"מ שם ד' כ"א ע"ב
פי' תאנים שקוצצים אותם באזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבש רש"י
ח) כדמפרש רב פפא שם:
י) שם בב"מ כדאמר ליה רב אשי לרב אחא ברי' דרבא
כ) משא"כ שאר פירות ושכ"כ שאר מפרשים ה"ה
מ) שם בגמ' דף כ"ב ע"ב כרכתא מאי וכו'
שם די"ב ממשנה וכדמפרש רב עוקב' בר חמא ורבי יצחק שם ד' כ"א ע"א
נ) כל הנך דמסיק בעיא דר' ירמיה שם ולא אפשיטו
ס) הוא כפי גי' הרמב"ם שם הרב המגיד
ע) עיין במ"ש הרמ"א בס"י בהגה
פ) הוא כפי גיר' הגמ' שלפנינו וכן דין השומשמין בעיא שם
צ) שם דין י"ח ממשנה ב"ב דף כ"ג ע"ב
ל' המחבר כאוקימת' דגמ' שם וכדאמר רב עוקבא בר חמא
ר) מאוקימת' דגמ' שם ריש דף כ"ד
ש) מימרא דר' חנינא שם דף כ"ג ע"ב
כתב ה"ה פי' כגון שהיה תוך עשרים לשובך שיוניו מועטין ותוך מ' לשובך שיוניו מרובין (אבל) אם היה יותר מנ' אמה לשובך פשיטא שאינו שלו שאין המדדה מדדה יותר מנ' אמה
ת) שם ריש פ' ט"ו מה' גזילה ואבידה ממשנה מצא אחר הגפ' כו' שם דף כ"ה ע"ב
א) כתב ה"ה שנ"ל מדברי רבינו שהוא גורס כן בסוף אותה סוגי' אלא איכא למימר אינש אצנעיהו וה"ל ספק היניח ואוקימת' זו סותרת אוקימתות הראשונות ומ"מ הנראה מן ההלכות ומגירסת ספרינו ומפי' רש"י דדוקא בדבר שאין בו סי' ושכ"כ הרשב"א והרמב"ן והכ"מ כתב שנ"ל שרבינו סובר דכיון דרבה בר זבדא אמר סתם כל ספק הינוח לכתחלה לא יטול בין שיש בה סימן בין שאין בה סימן קאמר והאריך לבאר בסוגי' ואין כאן מקום להאריך עיין שם
ב) מימרא דרב אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח וכו'
ג) שם במימרא הנזכר וכ' ה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכ"נ מהירושלמי שהטעם מפני שאני אומר שמא הבעלים באו ולא מצאו ונתייאשו מהם ולא ישיבו לבקשן עוד ויבא אחר ויטול ויפסידנו ולפי זה כתבו דאם לא הלך לו רשאי להחזירה
ד) כתב ה"ה זה באמת קשה ודאי והאיך יזכה בו וכו' וכבר השיגו הרא"ה ז"ל וכתב יעמוד עד אשר יבוא אליהו והאמת כדבריו וכן כ' הרמב"ן ז"ל זה לשונו ואיהו לא קני בהאי יאוש דבאיסור' אתא לידי' וכן דעת הרשב"א ז"ל וכן דעת רבינו יונתן ז"ל ע"כ וכ"כ הטור
ה) כתב ה"ה זה פשוט בשעבר ונטלו
ו) שם ד"ה בבריית' שם ריש דף ל"א
ט) כדמפרש רב זבדא משמי' דרב שם דכ"ע הכי מקטרי להו
י) בדמפרש רב עוקבא שם וכתב ה"ה פירוש לדעת הרב דאפי' מודים לא יגע בהן ואצ"ל באין מדדים דהוי המקום סימן
ל) שם בגמרא ואי שקיל לה לית להו סימנ' בגווייהו
מ) גם בכאן השיגו הראב"ד כל ספק הינוח יעמוד עד שיבוא אליהו בדבר שאין בו סימן ומבואר במ"ש לעיל בשם ה"ה שכן הסכמת הפוסקי' וכמ"ש הרמ"א בהגה
נ) שם ד"ז ושם במשנה
ס) בריית' שם וכאוקימת' דרב פפא שם
ע) כאוקימתא דרב זביד שם וכתב ה"ה פסק כשני האוקימתו' דס"ל דלא פליגי אהדדי ועיקר