Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 390
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם שם בפרק א' ד"י ברייתא בריש ב"ק סוף ד' ב'
ב) שם דף ג' ע"א
ג) לשון הרמב"ם ספ"ק מה' נזקי ממון בעיא ולא אפשיטא שם (דף יט ע"א) וכ' ה"ה ויש מי שסובר שנפשטא וכו' דהא כי הדר וכי יאחזנה בזנבו וילך אפילו אכשכוש יתר קאי (וכן כתב הטור בשם אביו הרא"ש והביאו הרמ"ה בהג"ה) ואין כן דעת הר"ב ז"ל אלא שהמשיב היה סבור שעל כשכוש כדרכו הוא שואל
ד) בעיא דרב עינא שם ולא איפשיטא
ה) כתב ה"ה פסק כדרכו ז"ל בכל תיקו דממונא מלבד קצת מקומות שיש טעם למה לא כתב כן
ו) כ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן שכל תיקו שנסתפק לנו בגמרא מחמת הדין בעצמו לא מחמת הכחשה כיון בדינו לקולא לנתבע בין תפס בעדים בין שלא בעדים מוציאין מידו זהו דעתו
ז) דס"ל דאיפשט' אבעיא ומבואר במ"ש לעיל
ח) שם פ"ב דין ב' ושם בגמרא דף ג' ע"ב וכי קאמר רב פפא אתולדה דרגל וכו' לרב פפא פשיטא ליה וכו'
ט) מבואר שם משנה דף י"ז ע"א ושם בגמ' דף י"ט ע"א
י) שם ד"ד וכתב ה"ה מבואר שם בפ"ב (שם) בבעיא דרבי ירמיה ומהכרח ברייתות
ל) ברייתא שם דף י"ז ע"ב וכתנא קמא:
מ) ברייתא שם וכת"ק
פי' מעלה עפר וצרורות בחוטמו יכרסמנה חזיר מיער תרגומו ינוברינה
נ) ל' הרמב"ם שם משנה שם ע"א
ס) למעט רה"ר וכן הוא בברייתא שם דף י"ט ע"א
ע) דהשני מקרי ח"נ צרורות
פ) כן כתב הרא"ש שם בפסקיו מבעיא דרב אשי כח כחו
צ) בעיא שם ונפשטא בדף י"ח ע"א לסומכוס וכו'
ק) שם ד"ד ושם ד' י"ט ע"א רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי לה הכי וכו' ועלתה בתיקו ופסק בה כדרכו בכל תיקו דממונא כמ"ש בס"ב
ר) שם ד"ו כתב ה"ה שלמדן מבעיא דלעיל וסובר הרב ז"ל דאי אמר יש שינוי משמע קולא וחומרא קולא דאפי' ברשות הניזק רביע ותו לא חומרא דאפי' בר"ה משלם רביע הנזק דהויא לה כתולדה דקרן דכי אמרינן צרורות תולדה דרגל ופטורין בר"ה דוקא כדרכן אבל ע"י שינוי אי אמרינן יש שינוי לצרורות אפי' בר"ה חייב ואינו משלם אלא רביע הנזק וכו' ואי אמרי' אין שינוי בר"ה פטורין לגמרי ואפילו כשלא כדרכן כגון מחמת ביעוט וברשות הניזק ס"ב ועלתה שאלה זו בתיקו
ת) טור ס"ב פלוגתא דר"י ור"א דף י"ח ע"ב ומוקי בגמ' דר"א דאמר חצי נזק כרבנן:
א) אוקימתא דגמרא שם
ב) שם מימרא דרב יוסף אמרי בי רב כו' וכדמוקילה ריש דף י"ט דסברי כרבנן
ג) אוקימתא דגמרא שם
פירוש דהושיט ראשו כדי לאכלו
ד) ל' הרמב"ם ד"י משנה שם דף י"ז ע"א
ה) המחבר ב"י השמיט לחילוקי דינים כאלו שכתב הרמב"ם בדין לעיל כי הושג באלו הדינין מהראב"ד ז"ל וגם ה"ה לא מצא לו עזר בזה וכתב זה כתב על הסוגיא האמורה על משנה זה (שם דף י"ט ע"ב) ואינו יודע למה לפי גירסת ספרינו וכבר הושג מזה ע"כ אבל בבבא דלעיל שהעתיק המחבר לא הושג שם ונלע"ד שזו היא מ"ש שם אלא מתני' בדאדיה אדויי ופירש בה הרמב"ם שנסתבך בחוט ונתגלגל ונשבר במקום אחר ושזהו צרורות וחייב בחצי נזק ולא הושג אלא במ"ש בד"א שקשרו אדם וכו' מה שלא ביאר המחבר לנו פרטי הדינים לפי שיטת הגמרא שלפנינו וכשיטת התוס' והרא"ש וכמו שכתבם הטור הביאם הרב רמ"א נלע"ד שסמך בדעתו שדינים אלו אינם שכיחים וכמ"ש בב"י שהרי"ף השמיט מימרא דרב הונא נפי שאינו מצוי כל כך ע"כ ואפשר שכן היה בספריו אבל בספרי הרי"ף שלפנינו איתא להא דרב הונא
ו) ממשנה שם וכמ"ש שם בגמ' אלא מתני' דאדיי אדיי
ז) וכן הוא שם בפסקיו וטור וביאר שם דכתיב כי יכרה איש בור ולא שור בור
ח) כ"כ שם בפסקיו וכן פי' התוס' שם
ט) כן כתוב ברא"ש שם:
י) כצ"ל וכן הוא בפסקיו ממון הבעלים וכ"צ להגיה בכל הטורים
כ) כ"כ התוס' והרא"ש שם
ל) וכתב הטור בשם הרמ"ה ונפקא מיניה לפטור בו את הכלים
מ) כן כתב הרא"ש שם בפסקיו
נ) מימרא דרב הונא שם
ס) וכתבו התוספת ואפי' לא נתכוין לזכות בו וכ"כ הרא"ש שם מידי דהוי אהיפך את הגלל (שם דף ל' ע"א) דאפי' לא נתכוין לזכות בו ואפשר שזה הוא כוונת הרב רמ"א שכתב בכל ענין
ע) ל' הטור ס"ד מברייתא שם ריש דף יח
פ) אוקימתא דגמ' שם
צ) כן פי' התוס' והרא"ש שם וכ"כ ה"ה שם בשם חידושי הרשב"א
ק) מסוגיא דגמרא ופי' התוספת והרא"ש שם:
ר) אוקימתא דרב ביבי בר אביי שם והרמב"ם שם דין י"ד כ' לדין זה המחטט וכו' בל' אחר וכתב ה"ה שכך היא שיטת הרשב"א ז"ל
ש) ל' הרמב"ם שם דף ט"ו משנה שם דף כ"א ע"ב:
ת) מבואר בגמ' שם:
א) כ"כ התוס' שם והרא"ש מברייתא ואוקימת' דגמ' שם עוד כתבו התוס' שם שאם היה לא מקורבות ולא מרוחקות מחברי בין בנפילה בין בקפיצה ולענ"ד י"ל דבהכי מיירי הרמב"ם והרי"ף שלא חילקו בזה בין שהיו סמוכין לכותל או רחוקים או שהיה להם גירסא אחרת כמ"ש ה"ה:
ב) אוקימתא דגמ' שם
ג) מבואר במ"ש בסמוך
ד) שם דף ט"ז וכתב ה"ה הוא כפי גי' ההלכות מברייתא שם וכדמתרגמא ר"פ שם ריש דף כ"ב
פירוש שנועץ צפרניו בכותל ואין דרכן בכך ומשונ' הם
ה) שם בבריי' סוף דף כ"א
ו) טור ס"ו כ"כ התוספת שם בד"ה אדם ותרנגול וכן כתב הרא"ש שם וש"פ