Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 56
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א) בריי' גיטין ס"ד ע"א ותוספתא הביא' הרי"ף והרא"ש בריש מציעא:
ב) טור כ"כ בסה"ת שער נ"ב ויהיב טעמ' דהא הימנו' ותנן נאמן עלי אביד אינו יכול לחזור בו מבואר לעיל סי' כ"ב:
ג) שם וכ"כ בה"ת בשער נ"ב בשם רב האי ובמרדכי בכמ' דוכתי והגהת מיי' וכתבו ☜דאפילו אין שלישותו בידו נמי נאמן אמאי דעבד כבר בעוד שלישותו בידו
ד) טור ס"ה בשם בעה"ע באות שי"ן וכתבו בעה"ת בשמו בשער נ"ב
ו) שם בשם בה"ת בשער נ"ב מהא דאמרי' גבי בעל אומר לפקדון שאני ממון כלומר דאתיהיב למחיל' ומודה בזה רב הונא דשליש נאמן שם בגיטין וכ' שכן השיב לו הרמב"ן ושכן קבלה ביד מהראשונים וכ"כ הריב"ש
ז) שם וכ"כ בה"ת שם בשם הרמב"ן ☜וכן אם נמצא מחק או גרר אחורי השטר נאמן לומר דהתנאי דהשלישות שהי' עליו נמחק תשובת הרא"ש כלל ק"ה סי' ד' סמ"ע בשם ד"מ
ח) שם מהא דאמרי' הן הן שלוחיו הן הן עדיו כו' קידושין דף מ"ג ע"א:
ט) כיון שהוא חייב שבוע'.
י) ל' הרמב"ם בפט"ז מהל' מלוה מעובדא דההיא איתתא סנהדרין דף ל"א ע"א
כ) כ' ה"ה אפשר שלמדו ממשנ' ספ"ק דמציעא (ד' כ' ע"א) ואם יש עמהם סמפון וכו' וכפירש"י שם וכו' והוא כלל לכל כיוצא בזה כיון שהשליש נאמן משניהם יעשה ככתבו וע"כ לא אוקימנא בנמצא בין שטרותיו קרועין (שם ע"ב) אלא גבי מלוה אבל בשליש הכל כדבריו וככתבו וכ"כ הטור בס"ד ובה"ת שם בשם הרמב"ן
ל) מימרא דרב ירמי' בר אבא אמר רב שם
מ) טור בשם הרמב"ן כ"כ בה"ת שם נ"ב ששאל את הרמב"ן והשיב לו
נ) שם בשם בעל העיטור וכמ"ש הב"י דעבר הזמן דנקט לאו דוקא אלא אפי' בסוף הזמן:
ע) ומפרש שם הטעם שאין השליש נאמן יותר מבעל דבר בעצמו ואילו היה השטר ביד המלוה כיון שאינו יכול לקיימו אינו כלום ומבואר לעיל ריש סי' מ"ו וכתב הב"ח ☜ודאי דלא גרע מע"א ומזקיקו לידי ש"ד וכדין שליש שאין שלישותו בידו דהכא נמי לאו מידי בידו אלא מספק בעלמא ולא מצי טעין הכא השטאה או שלא להשביע כיון ששניהם מודים שעשאוהו שליש וכו' ושראה כתיבת יד מהרש"ל שהי' מסתפק בדבר ושנלע"ד אין כאן ספק דפשיטא שחייב ש"ד והכי נקטינן ודלא כהסמ"ע עכ"ל
פ) טור וכ"כ בה"ת שם בשער נ"ב ושכן השיב הרי"ף ומפרש שם שאילו פרעו היה מודיע לשליש
צ) וכתב הסמ"ע ☜ומיהו נראה אם הלוה בעצמו טוען שישבע לו צריך לישבע לו דלא עדיף מכשהוא ביד המלוה עצמו כשאין בו נאמנות:
ק) שם ושם מב' טעמים האחד שמא לוה בו ופרעו והב' שמא לא לוה בו מעולם לפיכך נמצא בידו והפקידו החייב אצל זה ולמד כן ממשנה מי שמת ונמצאת דייתקי קשורה על יריכו וכו' ב"ב דף קל"ב ע"ב
ר) שם ושם שכן השיב לו הרמב"ן
ש) תשובת הרא"ש תחל' כלל ס"ח מסי"ג
וכתב שם ואם ירא שאם יאמר הדבר ליורשים לא יחזירו הממון לבעליו חייב הוא להחזירו כדי לקיים מצות השבה: