Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 62

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

א) ל' הטור מברייתא ב"ב דף נ"ב ע"א

ב) כמימרא דרב שם ע"א וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם פ"ט מה' נחלות ולא כשמואל אע"ג דקי"ל הלכה כשמואל בדיני משום דרב נחמן דהלכתא כוותיה בדיני קאי כרב ועוד דתניא כוותיה:

ה) כמימרא דרב שם ע"א וכמ"ש

ז) כשמואל דאמר מודה לי אבא כו' שם ע"א ואע"ג דאתקפיה רב פפא ואסיקנא בקושיא (שם מ"ב) הרי כתב ר"ח בשם הגאונים דלא דחינן מימרא בקשיא אלא בתיובתא דקשיא פירושו דקשיא לן דלא ידעי' לתירוצי האי מימרא אבל המימרא מימרא תירוצא היא וכתב הריב"ש בסימן קסט שכ"פ הרשב"א וטעמא משום דאע"ג דבעלמא לא טענינן ליתמי מאי דלא מצי טעין אבוהון הכא כיון דאפשר דאלו הוה אבוהון קיים הוי מייתי ראיה וכו' וגם השטר יוצא בשמו על האחין להביא ראיה

ח) מימרא דרב חסדא שם ע"ב

פי' שאכלו כל אחד בפני עצמו המחבר נקט ל' הגמרא והרמב"ם

י) מהירושלמי מעובדא דבר זיזא והביאו הרי"ף בפרק הכונס וכ' הסמ"ע שה"ה אם ☜היה שטר ממרמ"י חתום בידו על הבעל הבית מסך מה אין הבע"ה יכול לומר שלחתיך לפדותן ועכבת השטר בידך אלא הבן בית מוציא הסך ממנו או מיורשין וכתב הב"ח ונר' ברור דוקא בידוע שיש לו משלו שום דבר דומיא דאריסא דבר זוזא שהיה אוכל עם בני ביתו על שלחנו אבל אילו הנערים שידוע שאין להם משלהם כלום וגם אוכלים על שלחנו של בע"ה אין נאמן לומר שלו היה בלא ראיה.

Next →