א) ל' הרמב"ם ספ"ב מה' מלוה ממימרא דרב יהודה אמר רב ב"מ דף ע"ה פ"ב

☜דמסתמא לא יכפור אפ"ה יש לחוש שמחמת טרדת למודו ישכח סמ"ע וש"פ)

ב) לפי שהמלוה נאמן בו בשבועה עד כדי דמיו

ג) כעובדא דרב אשי עם רבינא שם ומשובח השטר מהמשכון שאפשר שישכח סך ההלואה משא"כ בשטר

ד) שם ופרש"י שעולה על רוחו של לוה לכפור

ה) שם ופרש"י כשתבעו וזה כופר הכל מקללין אותו ואומרים שהוא דובר על צדיק עתק

ו) כרב פפא משמיה דרבא ושאר אמוראי שבועו' דף מ"א ע"ב וכדאמר ר' אבהו הא קי"ל וכו' ב"ב דף ק"ע ע"א כ"פ התוס' שם הרי"ף והרא"ש שם הרמב"ם שם ריש פי"א:

ז) מדברי הרמב"ם ספ"ו מה' טוען ונטען לדע' הב"י וכרבא דכל מילת' דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה שם בשבועות

פי' לברר דבריו להפטר משבועה כמ"ש הרמב"ם שם הביאה הטור

ח) טור בשם הרמ"ה וכ"כ בעה"ת בשער מ"ה ונ"י בפרק גט פשוט בשם הרבה מהמפרשים וכתב הב"י שכ"כ לדעת הרמב"ם ליישב דלא תקשו הא דא"ל אנא נמי נברר קאמינא ב"ב שם

ט) משנה שבועות דף ל"ח ע"ב

י) רמב"ם ריש פט"ו מה' מלוה וכדעת רבו הר"י ן' מיגש ואפילו לא קיבל עליו הלוה: דעבד לוה לאיש מלוה ודעת הרשב"א והרמ"ה נראין כן וה"ה והר"ן פירשו משום דכל שא"ל אל תפרעני אלא בעדי' אין הלוה עשוי לפרעו שלא בעדים כו' אנן סהדי דשקורי משקר

כ) ל' הרמב"ם שם

ל) כפי גרסתו האמיתית וכתב שם שהגיע לידו במצרים מקצת גמרא ישנה כתיב' כמו ת"ק שנה קודם לזמן הזה ומצא כן הגירסא בשתי נוסחאות וכ"כ הרא"ש בשם ר"ח וכ"כ ה"ה בשם רבינו מאיר הלוי והעיד שכן נמצא בנוסחי דיוקי ועתיקי ובנוסחי דרבוותא קשישי

מ) שם ברמב"ם

נ) שם מעובדא שם דף מ"א ע"ב וכדא"ל רבא לאביי וכדפי' התוס' שם שהי' הלוה טוען שאלו אחרים מתו או הלכו למד"ה אבל אי מייתי סהדי דפרעיה פטור וכ"כ הטור והרא"ש בשם ר"ת והמרדכי בשם רבינו האי:

ס) ומפרש שם ברמב"ם וכי יש לו לאסור את העדים בבית הסהר כל ימי חייהם שלא ילכו ועוד אם מתו מה יעשה

ע) טור וכ"כ בסי' ע"א בשם ה"ר ישעיה וכן כתב הרשב"א דנהי שהתנה עליו שלא יהיו עדים נאמנים על בית דין לא התנה

פ) שם סעיף י' עובדא לקמיה דרב נחמן שם וכמ"ש התוס' בדיחותא בעלמא הוא דקא מהדר ליה הא אנא והא רב ששת ולאו משום שצריך לקיים תנאו

ע"ל ס"ס ק"ך

צ) בעה"ת שער נ' בשם הראב"ד מס"ד ונתבאר לעיל סי' מ"א

ק) ג"ז שם בשמו ממ"ש הטוען אחרי מעש' ב"ד אינו כלום ב"מ דף י"ז ע"א

ר) טור מעובד' במשכנ' דפרדיס' שם דף ע"ב ע"א