Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 173
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משנה ריש יבמות
כ"כ התוספות ריש יבמות סוף ע"א מהא דיבמתו נדה בעל פטור פסחים דע"ב דמשמע דקנה
משנה שם די"ג ע"א
כן הוא ברמב"ם בפ"ו וכן העתיקו הטור והקש' על זה דספק ערוה על בעלה חולצת או מתייבמת כמבואר לקמן בסעיף ה ובכ"מ שם כ' שלפי נוסח זה צריך לדחות ולומר דהאי או ט"ס הוא וצריך למחוק האלף ולכתוב וספק ערוה שהיא ספק ערוה על שניהם וכולי ובית חדש כ' שקאי אצרתה שחולצת ולא מתייבמת אם כבר נשא היבם הספק ערוה וכולי ולפע"ד הוא ג"כ דוחק שהרי לא נזכר שם צרתה והנכון לענ"ד למחוק בבא זו דספק ערוה וכצ"ל יבמה שהיא ספק ערוה על היבם וכן העתיק ה"ה וכ"כ הכ"מ בפשיטות ט"ס הוא וכמ"ש הטור
כ' ה"ה זה פשוט שספק ערוה ליבם חולצת ולא מתייבמת
ג"כ פשוט והכל מתבאר בפ"ד אחין (דכ"ט ע"א) ונלמד כיוצא בזה ממשנה שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה וכו' שבפרק החולץ (דמ"א ע"א) ה"ה
ג"ז שם שאין אישות וקדושין בעריות כמ"ש במשנ' אמרו לו מתה אשתך כולי שם (דנ"ד ע"ב) ה"ה
כמ"ש הטור ממ"נ תתיבם שאם לא היתה עליו ערוה הרי היה זקוק' ליבום ואם הית' עליו ערו' לא תפסי לו בה קידושין והרי היא ליבם כאש' נכרית
טור ממשנה שם דף ל' ע"ב
כצ"ל וכן הוא ברמב"ם ובטור
משנה שם ריש יבמות ע"ב וכדמתרץ רבא שם דף י"ג ע"א דהך ממשנ' ג' אחים ב' מהם נשואים ב' אחיות וכו' שם דף ל' ע"א זו ואצ"ל זו קתני הסכמת הפוסקים
משנה שם בריש יבמות ע"ב
משום דקידושי הקטנה אינה אלא מדרבנן וזיק' נפילת' מדרבנן אינה פוטרת צרתה
כדמפרש שם בגמ' דף י"ג ע"א משום דמשעת נפיל' נראי' כצרת בתו
משנה שם דף סז ע"ב
משנ' ריש יבמות
כדאמר רבא הלכתא וכולי שם דף יב ע"ב
רמב"ם בפרק ז' וכ' ה"ה שזה פשוט דכיון שהי' צרת ערוה הוי' לה אשת אח שלא במקום מצוה
משנה גיטין דף פ' ע"א ומה ששנינו שם וכל הדרכי' האלו בה אוקימנ' כר"ע דס"ל דיש ממזר מחייבי לאוין ואנן קי"ל כחכמים
כמימרא דרב יהודא אמר רב וכולי יבמות דף יא ע"א כ"פ הרמב"ם וכ"נ מהא דרי"ף וכ"פ הרא"ש
שם בגמרא ובמשנה ריש סוטה
בפרושיו מהא דא"ר יוסף אלו אית' לבעל מי לא בעי' גיט' וכו' שם דף ה' ע"ב
משנה ריש יבמות
משנה שם דף יז ע"א
כת"ק דר"ש שם דף יח ע"ב
טור בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו וכרב יהודה אמר שמואל שם דף יח ע"א אע"ג דקיימא לן הלכת' כרב באיסורי בהא קי"ל כשמואל דשקלי וטרי אמוראי בתראי אליבי' וכ"כ ה"ה ושכן קיימא לן ובשם הרשב"א והב"י בשם הרי"ף בפ"ד אחין דיש זיקה אף בלא מאמר ושכ"נ מהרמב"ם
כרבי ישמעאל בר"י שכן היתה השאלה כשנתנו ת' זהובים לב' בני אדם ושלחו לר"ע לבית האסורים וכו'
כצ"ל ודין אחיו מאמו שהיא ערוה לו כבר נתבאר לעיל סעיף ז'
כמ"ש הרא"ש שם מטעם שכתבתי לעיל סעיף ז' בדין איסור דערוה כגון אשת אחיו מאמו או בתו וכו'
פי' נשואים הראשונים והיינו באין לה צרה דאם יש לה צרה חליצת הצרה שזיקה מן התור' פוטרת הקטנה מהחליצה שזיקתה מדרבנן ולא איפכא
משנה שם דף ק"ז ע"א וכב"ה
כשמואל שם ע"ב דמדמי לה לבעלת הגט לגבי ההוא דמיאנ' בי'
זה פשוט דאפילו נתן לזו לא נאסר' צרתה
שם וכשמואל וכ"פ הרי"ף והרא"ש משום דקאי ר' יוחנן כוותי'
בריית' שם דף מא ע"ב
דשמא הוי גירושין והרי היא גרושת אחיו שהוא בכרת
ממה נפשך וכולי ומתבאר בסוגיא שם
משנה שם דף קח ע"ב וכת"ק
שם במשנה וכמו שפירש"י שם ריש דף קט
רמב"ם בפ"ז וכתב ה"ה שזה פשוט לפי מ"ש שנישואי החרשת שוין לנשואי הקטנה וכולן מדבריהם ויש סמך לזה מהירושלמי
בעיא שם בגדולה אליב' דר"א ונפשט' והביאה הרי"ף לומר דה"ה בקטנה אליב' דרבנן ושכן הכריע הרמב"ן וזה דעת הרשב"א וה"ה וכ"כ הטור בשם אביו הרא"ש
מדין הקטנה וכמו שכ' בסעיף דלעיל
דין אחות גרושתו שפוטרת היא וצרותיה מן החליצ' ומן הייבום בטור ס"ס זה ממשנ' שם דף מא ע"א