Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 85
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משנה כתובות דף מז ע"ב
ברייתא שם דף מז ע"ב
ואפי' בעודה ארוסה כמ"ש התוס' בב"ב דף מט ע"ב וכ"כ ה"ה בפי"ב מה"א
כ"כ התוס' בכתובות דף מ"ז ע"ב והרא"ש שם
משנה יבמות דף סו ע"א ומשנה גמרא כתובות דף עט ע"ב
פשוט מימרא דרבא ב"מ דף צו ע"ב
טור בשם רבינו אפרים
שם בשם בעל העיטור
ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שלוחין ושותפין ממימרא דאביי גיטין דף מ"ח ע"ב דקנין פירו' לאו כקנין הגוף דמי
כריש לקיש ב"מ דף נז ע"א כמסקנת הגמ' גיטין דף מ"א ע"א דהא חד מהני תלת דהלכה כר"ל לגבי רבי יוחנן
בעיא דרמי בר חמא ופשטא רבא ב"מ דף צ"ו ע"א
מפני שהוא פשיע' בבעלים
משנה כתובות דף ס"ה ע"ב ודף ע"ט ע"א
מימרא דרב' והלכ' וכו' ב"ק דף פ"ט ע"א
מסקנת הגמרא כתובות דף ע"ט וכדמפרש אביי שם טעמא
כמימרא דרב ב"ב דף נ"א ע"ב
טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו בשם ר"ת וכ"כ ה"ה אהא דבעל שנתן מתנה כו' בשם הרשב"א
שם בשם הרמ"ה וכ' הב"י שהם מבוארים בטעמן
ל' רמב"ם בפכ"ב מה' אישות ממימרא דרבא הלכתא וכו' ב"ב דף נא ע"ב
כ' ה"ה שרבינו מפרש הא דאמר רבא לא קנתה שאין המכר קיים שיכול הוא לומר כדי לגלותן מכרתי אבל האשה נאמנת על מעות שביד' אע"פ שהם עמה ביד הבעל כיון שהי' לא נתנתן לו אלא על דעת המכר ולא הורע כוח' בכך
וכ"כ ה"ה שם בשם הרשב"א וקצת מפרשים
טור בשם הרמ"ה וקרקע בחזקת בעליה עומדת כל זמן שלא נתברר דלאו מעות טמונים
ל' הרמב"ם בספ"ג מהלכו' זכיי' ממשנה נדרים דף פח ע"א ומפלוגתא דרב ושמואל שם דס"ל דשניהם מודים בזה דקנה בעל
כשמואל שם וכפירוש הרמב"ם הביאו ה"ה בשם הרשב"א דתרתי בעי שמואל שיאמר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן וע"מ שתעשי מה שתרצי ושכ"פ רבינו סעדיה גאון ורב שמואל הנגיד בשם רב עמרם וכ"כ הב"י בשם הר"ן
ג"ז בפכ"ב מה' אישות
כ' ה"ה שכן מוכח בירושלמי פרק ו' דכתובות והכ"מ כתב בשם סה"ת שהוא נלמד גם מבריי' האשה נותנת בתוך הבית וכו' ב"ב דף נב ע"ב
וכ' ה"ה שכ"כ הרמב"ן והביא ראי' מברייתא אין מקבלין פקדונות מן הנשים וכו' ב"ב דף נ"א ע"ב
כתב ה"ה לפי שאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה בכל דבר שהוא יודע האמת כמוה וגדולה מזו אמרו וכו' מבואר לעיל ריש סי"ז הלכך נשבעת היסת כדין כופר בכל
ג"ז שם ממשנה וגמרא כתובות דף ע"ט ע"א ומפרש מ"ש בגמ' שם שאם הא' אומר שדות וא' אומר בתים לוקחים שדות הוא משום שפירותיו מרובים ויציאתו מועטת וקרוב לזה פי' רש"י
שם כללא דמלתא וכו'
מימרא דרבא א"ר נחמן שם ע"ב
מימרא דרב נחמן שם וכחכמים שם בבריי'
ג"ז שם ממשנה שם וכרשב"ג דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו
שם במשנה וכאוקימתא בגמ' שם
וכ"כ הרי"ף והרא"ש
וכת"ק דפליג אר' יהודה כגיר' הגמ' שלפנינו
משנה שם ע"א וכחכמים
טור מדברי אביו הרא"ש בשם ה"ר יונה ושכן מוכח מהירושלמי
שם במשנה וכמו שהגי' הרמ"א בהגה
ל' הרמב"ם בפ' הנז' ממשנה יבמות דף סז ע"א ופשוט הוא שה"ה לבהמת מלוג
ברייתא כתובות דף עט ע"ב
מימרא דרב נחמן וכו' שם
ל' הטור ממסקנת הגמ' שם דף פ' ע"ב וכדמפרש רבא טעמא משום רווחא ביתא וכמ"ש אביו הרא"ש שם בפסקיו
טור בשם רב האי וכ"כ אביו הרא"ש בשמו
לשון הרמב"ם שם ספכ"ב מעובדא דההיא איתתא שם
לדעת ה"ה אבל הב"י וכן בכ"מ הוכיח מדכ' בסיפא אבל אינו וכן משמע הא באות' עיר אפי' בבית אחר מותר